חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ”א – 1991 (להלן: “האמנה”) נחקק לשם מניעת חטיפת ילדים מארץ מוצאם.
כאשר אחד ההורים מחליט על פי דעת עצמו בעת הליך הגירושין ליטול את הילדים המשותפים למדינה זרה ללא הסכמה וידיעת ההורה השני תוך פעולות הסתרה מכוונות, או אפילו לחילופין כאשר אכן כן ניתנה הסכמת ההורה השני רק לפרק זמן מסוים והחליט/ה אותו צד שלא להשיבם ארצה הרי שפעולות אלו הינן בגדר חטיפת ילדים.
לרוב פעולות חטיפת הילדים מתבצעת ע”י אחד מההורים בעת הליך גירושין קשה בין הצדדים .
בעת חטיפת הילדים נגרמת הפרת זכויות לצד השני שממנו נחטפו הילדים להסדרי ראיה, משמורת ילדים, כלכלת ילדיו, והזכות הבסיסית לגידול ילדיו.
לשם הוכחה כי אכן נחטף הקטין ראשית יש להוכיח כי מגורי הקטין קודם חטיפתו הינו היה בארץ שממנה נחטף הוא. (ניתן להוכיח ע”י מוסד החינוך, שפה, חברים וכד’).
לצורך קביעת חטיפה יראה ביהמ”ש היכן היה מרכז חייו של הילד הנחטף קודם חטיפתו, ובלא להתייחס כלל למגוריהם או למוצאיהם של הוריו או אצל מי מתקיימת המשמורת של הילד הנחטף.
דוגמאות למקרים שיחשבו כחטיפה
זוג ישראלים שהיגרו למדינה אחרת והולידו את ילדיהם במדינה זרה, כאשר אחד מהצדדים החליט לשוב לגור בישראל וליטול את הילדים עימו על דעת עצמו.
אזרח חו”ל שנישא לישראלית וגר עימה בישראל והוליד עימה את הילדים בישראל, והחליט על דעת עצמו ליטול את הילדים ולברוח עמם לארץ מוצאו בחו”ל.
זוג ישראלים החיים בישראל והולידו את ילדיהם בישראל, והחליט מי מהצדדים להעלם עם הילדים לארץ זרה שלא עד דעת הצד השני.
על אף שניתנה הסכמה מההורה האחד להורה השני להוצאת הילדים למדינה זרה לפרק זמן מסוים כגון חופשה או ביקור, אי השבתם לאחר תום התקופה הינה בגדר חטיפת הילדים.
חריגים לחטיפת ילדים , בהם לא יורה ביהמ”ש להשבת הילדים על אף שנחטפו
במקרה קיצון , בו קיים חשש לשלמותו של הקטין פיסי או פסיכולוגי או השבתו לאזור מלחמה בו קיים רעב או שיש באותה מדינה מחלות או כל מצב דומה אחר לא יוחזר הקטין למדינה ממנו נחטף.
במקרה בו חלפה שנה מאז החטיפה והילד כבר הסתגל למקומו וסביבתו החדשה שאליה נחטף הילד אזי גם במקרים מעין אלו יטה ביהמ”ש שלא להורות על השבת הקטין למדינת מוצאו, משכך מומלץ כי במקרה של חטיפה יש לפעול במהירות האפשרית לשם השבת הילדים.
הסכמה בדיעבד של אחד ההורים כגון בשתיקה או השתהות בהגשת תביעה לחטיפה ילדים או במעשה המוכיח להסכמה אף במקרים אלו יכול ותפגע זכותו של התובע להשבת הילדים.
דוגמאות למקרים בהם לא יחשב חטיפה
בתביעה לחטיפה, זוג שיצאו לשליחות או משימה הקצובה בזמן למדינה זרה ועם תום התקופה החליט האב שאינו מעוניין לשוב חזרה ארצה ומשכך נטלה האישה את הילדים ושבה עימם לישראל , בדיון בביהמ”ש טענה האם כי הזמן הקצוב לשהותם בחו”ל תם, וכי מרכז חייהם של הילדים בישראל , וכל המשך שהייתה בחו”ל הינו עקב תלותה הכלכלי בבעלה , לאחר שהוכח כי כל הנסיעה אכן הייתה קצובה בזמן, קבע ביהמ”ש שאין עסקינן בחטיפה והילדים הישארו בישראל.
בפס”ד אחר שבו זוג ישראלים היגרו עקב עבודה בחו”ל הולידו את ילדיהם בחו”ל, החליט האב על דעת עצמו לשוב חזרה לישראל, בהגיעו לישראל הגיש הוא תביעה לחטיפת ילדים, אך משלא הצליח להוכיח כי אכן נסיעתם הייתה קצובה בזמן קבע ביהמ”ש כי אין מדובר בחטיפה וכי הילדים ימשיכו להתגורר בחו”ל0.
מדינות החתומות על האמנה
על אמנת האג אשר הינה מבוססת על הדדיות עזרה ושיתוף פעולה חתומים מדינות רבות מאירופה , אמריקה , אסיה ואפריקה , אשר הינם מתחייבים הם להקים רשות מרכזית שכל יעודה להבטיח שלא יחטפו ילדים ממדינה למדינה והרחקתם ממדינת מוצאם שלא כדין, כאשר בישראל הינה המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים.
מדינות שאינן חתומות על האמנה
במדינה שאינה חתומה על האמנה, המצב מקשה עשרת מונים לצורך השבת הילדים ואף עלול להאריך את ההליך להשבתם, כאשר במקרים שכזה יוציא ביהמ”ש צו הנקרא “הביאס קורפוס” כדי להורות על שחרור מכליאה בלתי חוקית של הקטין.
חטיפת ילדים בהיבט הפלילי
על אף שהאמנה מתייחסת להיבטים האזרחיים של החטיפה, יש להדגיש כי חטיפת ילדים הינה אף בגדר מעשה פלילי כאשר במקביל להגשת תביעה אזרחית להשבת הילדים , ניתן להגיש תלונה במשטרה על חטיפתם של הילדים.
מיהו הביהמ”ש שידון בחטיפת הילדים?
סמכותו של ביהמ”ש לדן בחטיפת הילדים הינה נתונה לביהמ”ש לענייני משפחה אשר מיקומו במדינה אשר אליה נחטפו הילדים, ובישראל הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד (ולא לבית הדין הרבני).
בעת שביהמ”ש דן הוא לעניין חטיפת הילדים, הוא אינו נכנס כלל (לכל הפחות בשלב הראשוני) לעניין משמורת הילדים, אלא נוגע הוא אך ורק בסוגיית החטיפה בלבד כעזרה ראשונה בלבד.
טיפים בעת חשש לחטיפת ילדים
הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטינים באופן מידי ללא כל שהות אפילו עוד קודם תחילת הליך הגירושין .
יש לתת יחס ומשקל בהסכם הגירושין בכל הקשור להגירתם של הילדים למדינה זרה, או אף לשם הוצאתם מהמדינה לצורך טיול חופשה או ביקור.
ראוי בהסכם הגירושין אף לתת יחס לשם הוצאת הילדים למדינות בהם אין אותה מדינה חתומה היא על אמנת האג .
מומלץ שבהסכם הגירושין להורות על התחייבויות וביטחונות כגון שיעבוד נכס , ערבויות בנקאיות , ערבויות צד ג’ וכדומה בכל פעם כאשר מי מהצדדים ירצה ויחפוץ להוציא את הילדים מחוץ למדינה.
במקרי חטיפה שהתרחשה בעבר, מומלץ לתת התייחסות בסעיף מפורש האוסר על הוצאת הקטינים מן הארץ ו/או הוצאתם רק למדינות החתומות על אמנת האג.
הגירה לאחר גירושין
בזמן שבו מי מהצדדים רוצה להגר למדינה זרה עם הילדים, עליו לקבל את הסכמת הצד השני, ובמידה והצד שכנגד יסרב (לרוב) עליו להגיש תביעה להגירה לביהמ”ש לענייני משפחה.
ביהמ”ש יכריע על פי עיקרון טובת הילד בלבד, ומשכך יבדוק את מסוגלות ההורה המהגר האם יכול הוא לספק את כל צרכי הילד, את טיב הקשר של הילד עם הוריו, ואיך ניתן לשמור על הקשר בין ההורה המתנגד לבין הקטין, מה הם סיכויי ההצלחה של הילד במדינת היעד, ומה דעתו של הילד אף היא תבוא בחשבון ככל והוא בר דעה להביע את עמדתו בנושא.
חשיבות הליווי המשפטי: מהצעד הראשון בכל הקשור להגירה ולחטיפה הינו בעל ערך משמעות, וכי כל עיכוב בצעדים משפטיים בעניינים אלו יכולים להוות במשך הזמן למעין קיבוע של הסכמה שבעינה יכול ויקבע פס”ד במקרים אלו.
עורך דין צבי אמיתי הינו עו”ד המתמחה בדיני משפחה וגירושין , ומעניק ייעוץ משפטי ומעשי בכל הקשור במקרים אלו , כאשר לכל לקוח ולקוח נותן הוא את המעטפת המשפטית בהתאם לנסיבותיו שלו הוא .
