כאשר בני הזוג נישאים ומתחייבים זה לזו, בוודאי הם אינם חושבים על הליכי פרידה וגירושין, מאחר והם בטוחים כי יחיו יחד לנצח, אולם המציאות לעיתים מכתיבה בפועל מציאות וסיפור אחר לגמרי. למעשה, על פי הסטטיסטיקה, אחד מתוך כל שלושה זוגות בישראל מתגרש נכון לשנת 2020.
לכל הליך הגירושין יש שני צדדים. ראשית ישנו הצד האישי, הרגשי של האדם , שהוא סיומו של קשר הנישואין. זהו תרחיש שאף בני זוג אינם צופים ורואים כאשר הם צועדים מאושרים יד ביד אל החופה, אלא רואים הם רק חייהם לנצח.
ההחלטה להתגרש מלווה בדרך כלל בצער גדול ובאכזבה, בכאב ולעיתים אף בכעס רב של בני הזוג זה כלפי זו. וזאת משום שבמקרים רבים, כל צד רואה את האחר כאחראי לכישלון הזוגיות ועליו האשמה.
כמות ושיעור הגירושין בעולם המערבי הולך ועולה , גירושין בישראל על פי הסטטיסטיקה עולים במספר אחוזים כל שנה. מהן אם כך הסיבות לגירושין? חלק מהתשובה הוא שהליך הגירושין הפך פשוט ומהיר במידה ואם בני זוג בוחרים בדרך הסכמה, או בגישור גירושין הם יכולים להגיע להסכם גירושין די מהר ובכך למצוא את עצמם יורדים במדרגות הרבנות לאחר טקס קצר וקבלת גט. ובכך הגירושין מסיימים באופן פורמאלי את חיי הנישואין של בני זוג, אך וברך כלל משמעות הגירושין לאחד הם התחלה של חיים בריאים ולאחר משבר ופרידה כואבת.
הליכי גירושין הם מורכבים משפטית ורגשית. ובכדי לצלוח אותם בצורה הטובה ביותר מכל הבחינות, חשוב לדעת קודם כל מהי המשמעות של ההחלטה להתגרש. כיצד נכון לספר לילדים על הליכי הגירושין, באופן שימזער את הנזקים והקושי עבורם, ומהן האפשרויות השונות העומדות בפני בני הזוג להתמודד עם הסוגיות המשפטיות שעולות מהגירושין , ועוד מידע חיוני וחשוב.
אם בעבר גירושין בישראל היו דבר נדיר שהיווה מקור לבושה ולהסתרה, הרי שבעידן של ימינו, אנו חיים במציאות אחרת לגמרי. על פי הסטטיסטיקה, אחד מכל שלושה זוגות בישראל מתגרש, נתון שהופך את ההחלטה על גירושין לנפוצה מאוד. למעשה מדובר בעניין כמעט יומיומי יש לומר ולתופעה החוצה מגזרים, עדות, גיל, מיקום גאוגרפי ומצב סוציו אקונומי. לכן, בזמננו מקובל מאוד לשתף ולספר על הרצון להתגרש, על ההתלבטויות הנלוות להחלטה המאוד מורכבת זו, ולקבל את התמיכה שבני הזוג זקוקים לה מסביבתם הקרובה הן המשפחתית והן החברית.
כל הליך הגירושין, יהיו נסיבותיו אשר יהיו, יהיה תמיד קל יותר כאשר בני הזוג מקבלים, יחד ולחוד, אמפתיה והבנה מהאנשים הקרובים להם. לאט לאט הטאבו סביב הגירושין נפתח וזוגות אשר עברו גירושין, גם משתפים את החוויות שלהם מכך ואת הלקחים של מה היו עושים אחרת לו היו מתחילים בתהליך היום ומה היו עושים אם היו כעת קודם הגירושין.
לדוגמא, אם בעבר, זוגות נשואים היו נשארים יחד למען הילדים, הרי שכיום אין לחברה בזמננו עוד ציפייה שכזו. השקפת העולם השתנתה והנחת המוצא היא שבני זוג שאינם מאושרים יחד ויחסיהם רווי מתח וכעסים, יתקשו מאוד לספק סביבה אוהבת ויציבה לילדים, ומשכך פחות יתנו משקל להישאר רק למען הילדים.
כיום העידן המודרני אינו מפריד עוד בין היותו של אדם אינדיבידואל לבין היותו בן זוג או הורה, וההבנה כיום היא כי סיפוק אישי הוא הכרחי לזוגיות מוצלחת ולהורות טובה. על כן, כאשר הנישואין אינם עובדים עוד, נכון יותר יהיה לבני הזוג להיפרד זה מזו, ובמקומה לקיים אחריות הורית משותפת בריאה ומכבדת.
על אף ולמרות האמור לעיל והעובדה כי היום מותר ואף נכון לשתף את דבר הגירושין והפרידה, נציין כי גם דיסקרטיות במקרים אלו הינו מצרך חשוב מאוד כאשר מדובר על הליך גירושין במובן של חשיפת טקטיות משפטיות כאלו ואחרות. לכן, כפי שנסביר בהמשך, חשוב כל כך להתייעץ עם עורך דין לגירושין כבר בשלב ראשוני, על מנת שהוא יוכל להדריך אתכם מה ניתן לספר והיכן חשוב להיות דיסקרטי לחלוטין.
ככל ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הופך הפן הרגשי למורכב יותר, החל מהצורך לספר להם על ההחלטה להיפרד, הכרוכה בחשש רב מהעתיד, וכלה בהתמודדות עם הסתגלותם של הילדים למצב החדש והקשה להם. בפרט, כאשר הגירושין יהיו כרוכים אף בשינויים מהותיים כגון מעבר דירה או מסגרת של בית ספר עבור הילדים. חשוב לזכור עבור ילדים המתבשרים על פרידת הוריהם, מדובר בפירוקו של התא המשפחתי כפי שהם מכירים אותו וזה מאוד לא קל להם.
ב. אתם בטוחים בהחלטתכם להתגרש?
בני זוג שהחליטו להתגרש ניצבים בפני משבר רגשי רציני, במיוחד במשפחות עם ילדים. כמובן שהכל מקבל משנה תוקף לנוכח כעסים וחילוקי דעות שרק מתעצמים. ומשכך על מנת למתן את ההשפעה הטראומטית של ההליך, ניתן וצריך לאמץ כמה דרכים חכמות שיסייעו לך להתגרש נכון ומנגד, להימנע מכל אותם דברים שפשוט אסור לך לעשות.
החלטתם להתגרש? הנה מה שכדאי לכם לדעת לפני שאתם יוצאים לדרך. מאחר וגירושין אינם דבר של מה בכך, ולהחלטה זו משמעות ענפה מאוד בכל היבטי החיים, לכן טבעי להתלבט. חשוב כי בני הזוג ייקחו את הזמן הנדרש להם לבחון ולשקול את כל השיקולים הרלוונטיים וזאת רק כדי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורם, מבלי לעשות צעדים פזיזים שאינם שקולים ואינם נכונים להם.
אילו שאלות עולות אצל בני זוג השוקלים לסיים את קשר הנישואין שלהם ולהתגרש? יש כמובן שאלות רבות, אך נציג כמה מהן לדוגמא. ראשית, שלום בית : עולה השאלה האם אבד כל סיכוי לשיקומה של הזוגיות, או אולי שמא האהבה והרצון לנסות ולהתגבר על הבעיות והקשיים עוד קיים ? במידה ואם האפשרות השניה היא הנכונה, ייתכן שכדאי לבני הזוג לשקול פנייה לטיפול זוגי או לסדנאות זוגיות במטרה לתת הזדמנות נוספת לחיי נישואיהם. שם יוכלו לשתף את המטפל בקשיים שהם חווים בקשר ולגלות האם באמת יש סיכוי אמיתי להתגבר על הבעיות ולהמשיך לחיות יחד.
שאלה נוספת, בעניין השפעת גירושים על הילדים : האם בני הזוג מוכנים להתמודדות שתהיה לצעד זה על הילדים ועל כל ההשלכות לכך? יש לקחת בחשבון כי תגובתו של כל ילד לגירושין יכולה להיות שונה ואף לא צפויה. כך או כך, ידרוש הדבר מהם הסתגלות ממושכת וזה יכול להציב אתגרים לא פשוטים בפני ההורים. שאלה נוספת שעולה עם המחשבה על גירושין היא האם בני הזוג ערוכים מבחינה כלכלית להתגרש? שהרי עם פרידתם, יש לחלק את הרכוש אשר צברו ביניהם ומה שהיה תא כלכלי אחד משותף הופך בין לילה לשני תאים כלכליים נפרדים.
מצב זה ישפיע אפוא באופן ניכר על רמת החיים של כל אחד מבני הזוג ויש להיות מודעים לכך היטב ולקחת זאת בחשבון. עוד נציין כי ישנה כמובן העלות של הליך הגירושין עצמו. אמנם, אם בני הזוג יבחרו בגירושין בהסכמה, עלויות הליך הגירושין תהיינה נמוכות יותר מניהול הליך בערכאות, אך עדיין מדובר בהוצאה כספית משמעותית מאוד.
אחד הפתרונות לזוגות אשר מתלבטים האם גירושין הם הצעד הנכון עבורם או לא, הוא הסכם שלום בית לחילופין גירושין, אותו עורכים בבית הדין הרבני. בחלקו האחד של ההסכם, הוא שלום הבית, בני הזוג קובעים מתווה מסודר של חייהם המשותפים לתקופה מסוימת. בו הם מתחייבים לעשות צעדים שונים ואקטיביים, כדי לבדוק האם ניתן לפתור את המשבר ביחסיהם ולשקם את הקשר הזוגי. כך למשל, אם לאחד מבני הזוג יש קריירה תובענית והוא נעדר הרבה מן הבית, דבר הפוגע מטבע הדברים בזוגיות, הרי שבמסגרת הסכם שלום הבית, יתחייב הוא להגיע לארוחת ערב משותפת עם בן או בת הזוג והילדים פעמיים בשבוע.
הנה לכם עוד דוגמא נוספת: אם בני הזוג נוטים להיקלע לוויכוחים בקלות ולנהלם בכעס, בהסכם הם מתחייבים שלא להרים את הקול זה על זו ובעת הצורך לקחת פסק זמן ולשוב לדיון מאוחר יותר. או אם בין בני הזוג ישנה מחלוקת משמעותית בעניין מסוים, אשר חוזרת על עצמה פעמים רבות ועומדת להם כמכשול, יכולים הם לגבש החלטה בהסכם שלום הבית, כי נושא זה אינו מוכרע בתקופה זו. נדגיש, כי בתקופת שלום הבית שהוגדרה, בני הזוג אינם רשאים לנקוט בהליכים משפטיים זה כנגד זו. על כן, הם יכולים לתת הזדמנות אמיתית לנישואין שלהם מבלי לחשוש כי הצד השני ינצל את השהות הזו לפעול נגדו ולקבל יתרון בהליך המשפטי.
חלקו השני של ההסכם שלום הבית הוא למעשה הסכם גירושין, המסדיר את כל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות בין הצדדים כגון חלוקת הרכוש, משמורת הילדים ומזונותיהם.
ההסכם יכנס לתוקפו כמובן רק אם ניסיון ההתפייסות לא יישא פרי ובני הזוג יחליטו כי הם נפרדים באופן סופי. כך, למעשה יכולים הצדדים לאחוז במקל משתי קצותיו. מחד, נותנים הם צ’אנס מכל הלב לזוגיות שלהם ואם זה לא יצלח, הרי שיש בידם הסכם גירושין מוכן, ובעזרתו יוכלו הם לסיים בכבוד את נישואיהם ולהמשיך הלאה לחיים חדשים.
ג. איך נכון לספר לילדים על הגירושין?
חשוב לדעת כי אחד האתגרים הראשונים שמלווים את הליך הגירושין הוא קיום השיחה עם הילדים, בה בני הזוג יבשרו להם על ההחלטה להיפרד. שיחה זו מהווה אבן דרך לאופן שבו הם יתמודדו עם פרידת ההורים ולכן, אין להקל ראש בחשיבותה. משכך על בני הזוג לתכנן מראש מה יאמרו לילדים, כאשר לשיחה זו יש למעשה שני חלקים. החלק הראשון הוא העברת הבשורה כי בני הזוג החליטו להיפרד האחד מהשני ואילו והשני הוא כיצד ייראו חייהם של הילדים בעקבות הפרידה והגירושין מכאן והלאה.
שהנכם מדברים עם הילדים, על מה לשים דגש? זוגות רבים מתמקדים בחלק של הגירושין, אך הדגש בשיחה צריך להיות דווקא בחלק השני, במתן הסבר לילדים כיצד תיראה שגרת החיים שלהם מכאן ואילך. הסיבה לכך היא כי ילדים מפרשים את המילה גירושין כשינוי מוחלט של חייהם, כהתפרקות. לכן, באופן טבעי מאוד, נוצרים אצלם באופן מיידי חששות ופחדים מהלא נודע.
בכדי לצמצם את אי הוודאות של הילדים שהם חשים ולהעניק להם תחושת ביטחון לאחר הבשורה הלא פשוטה הזו, יש להסביר להם בפירוט כיצד תיראה שגרת חייהם היומיומית, עם דגש על כל מה שלא ישתנה בעקבות הפרידה: מסגרת בית הספר, החוגים, החברים שלהם וכיו”ב וכי שגרת חייהם תימשך באופן רגיל.
לא פחות חשוב, היכן ומתי לערוך את השיחה? חשוב מאוד לערוך את השיחה בבית, כדי שהילדים ירגישו בנוח להתנהג בטבעיות ולא יצטרכו לצנזר את תחושותיהם והרגשותיהם. כמו כן, קיום שיחה כזו מחייבת שיהיו בסביבה המוכרת והבטוחה עבורם. הזמן והעיתוי של השיחה חשוב גם הוא לא פחות ויש לקיימה זמן משמעותי לפני עזיבתו של אחד ההורים את הבית, על מנת לאפשר לילדים להתכונן רגשית למהלך הזה שבין כך גורם תזוזות נפשיות ורגשיות אצל הילדים.
כיצד להיערך לתגובות: על בני הזוג להיות ערוכים לכך כי הילדים יכולים להגיב בכעס, בבכי, באדישות בשל ההלם ובשלל תגובות שונות. משכך אין לבקרם על אופן התגובה שלהם, אלא לשדר חום, אמפתיה וסובלנות יתירה ולהגביר את תחושת השייכות שלהם ובכך להקל עליהם.
ראוי וחשוב להדגיש, כי מלאכתם של בני הזוג אינה מסתיימת כאן ובשלב זה. גם לאופן התנהלותו של הליך הגירושין עצמו יש השפעה רבה מאוד על ההתמודדות של הילדים עם הפרידה. ואם בני הזוג ינהלו מלחמת התשה, יגברו המתחים ביניהם ולדבר זה תהיה השלכה ותוצאה ישירה על הילדים. אולם ככל שינהלו הצדדים את הליך הגירושין באופן רגוע ומכבד יותר, כך יתנו תחושת ביטחון לילדים כי למרות הגירושין, הם עדיין משפחה והילדים רוצים לסמוך על הוריהם בכל מצב.
ד. פנייה לייעוץ גירושין , משפטי ראשוני
ההחלטה לסיים את קשר הנישואין היא קודם כל החלטה רגשית במהותה. האם בני הזוג רוצים להמשיך לחיות יחד והאם הם יכולים להתגבר על הקשיים והמשברים שהם חווים. אולם, יחד עם זאת במקביל לכך, על בני הזוג לחשוב גם על ההשלכות המשפטיות והכלכליות של צעד זה ולא לקבל החלטה המנותקת מהם.
כדי שתהיה בידי בני הזוג תמונת המצב המלאה, על כל אחד מהם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני של עורך דין לגירושין. רק לאחר שיבינו את מלוא המשמעויות של הליך זה, יוכלו להחליט האם זהו אכן הצעד הנכון עבורם כעת או בכלל.
כמו כן, ככל שהתקבלה החלטה על גירושין, עורך הדין ידריך את בן או בת הזוג, כיצד עליהם לנהוג מעתה ואילך: במה הם יכולים לשתף את הקרובים אליהם ומה חשוב שישמרו לעצמם, אלו מסמכים יש להתחיל לאסוף לצורך בניית תיק הגירושין וכיו”ב.
מהו השלב המתאים לפנות לעורך דין גירושין? ראשית, כדאי לקבל ייעוץ כבר ברגע שעולה מחשבה ממשית להתגרש. זאת על מנת לקבל את כל המידע הרלוונטי ועמו, החלטה מושכלת מה נכון לנו לעשות. נדגיש, כי אם אין המדובר בגירושין ידידותיים הנעשים בהסכמה כנה של בני הזוג, חשוב לפנות לעורך דין באופן דיסקרטי ולא לשתף את הצד השני.
סיטואציה נוספת שבה כדאי לקבל ייעוץ משפטי ראשוני, היא לא דווקא כאשר עולה בנו עצמנו רצון להתגרש, אלא כאשר אנו רואים שינוי בהתנהגותו של הצד השני. כך למשל, כי הוא נהיה לפתע מאוד חשאי ושומר על פרטיותו, נעלם מן הבית לשעות רבות, שינוי בהתנהלותו הכלכלית וכדומה.
כל אלו צריכים להדליק נורה כי ייתכן ובן או בת הזוג נערכים לגירושין והחלו בפעולות אשר יכולות לפגוע בזכויותינו. לכן, גם במצב זה חשוב מאוד לקבוע פגישת ייעוץ ראשונה עם עורך דין המתמחה בהליכי גירושין. מטרת ייעוץ הגירושין היא שעורך הדין יסביר לנו את זכויותינו וכיצד נוכל לבחון מהן כוונותיו של הצד השני וידריך אותנו כיצד לנהוג באותה סיטואציה.
ה. בחירת עורך דין גירושין וענייני משפחה
כפי שניתן להבין, הליכי גירושין הם מורכבים מאוד ובמסגרתם עולות סוגיות כבדות משקל עבור בני הזוג. על מנת שכל אחד מן הצדדים יוכל לשמור על האינטרסים שלו בהליך המשפטי, הוא זקוק לליווי צמוד של עורך דין לגירושין.
תוצאותיו של ההליך המשפטי תלויות במידה רבה מאוד בידע ובניסיון של עורך הדין בתחום הגירושין ועל כן, לא ניתן להכביר בחשיבות הבחירה של הייצוג המשפטי.
הנה לפניכם חמישה כללים על פיהם יש לבחור את עורך הדין לייצוג בתיק הגירושין ובתיק משפחה :
חשוב כי עורך דין הינו ותיק ובעל ניסיון ורקורד בתחום דיני המשפחה , ייצוג משפטי איכותי מחייב ידע מעמיק וניסיון מקצועי רב בתחום המדובר. משכך, יש לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין, המייצג בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, בקיא בחקיקה ובפסיקה ודואג להיות מעודכן בכל עת בחידושים בתחום דיני המשפחה וגירושין.
חשוב שעו”ד לענייני גירושין ומשפחה תהיה מומחיות בתחומים משיקים : טיפול בהליך גירושין מערב גם תחומי משפט אחרים כגון דיני חוזים ודיני מקרקעין ופלילי , ולכן על עורך הדין להיות רחב אופקים ובעל ידע גם בתחומים נוספים, כך שתהיה לו ראייה משפטית כוללת ורחבה בעת ייצוג בן או בת הזוג במקרים בהם יזדקק הוא לתחומי עניין אלו.
שימו לב לעריכת דין יצירתית : העוסקים בתחום דיני המשפחה בכלל ובדיני הגירושין בפרט, חייבים להיות חדי מחשבה ויצירתיים מאוד. רק כך יוכלו עורכי הדין להגיע לתוצאות המשפטיות הטובות ביותר, המותאמות לאופי ומורכבות הנסיבות של הלקוח אותו הם מייצגים.
חשוב כי עורך הדין יגלה אמפתיה וכתף תומכת : לצד לחימה עיקשת על זכויות הלקוח, עורך דין גירושין טוב יודע גם להעניק תחושת ביטחון, להפגין אמפתיה ולתת כתף תומכת. זאת מתוך הבנה כי אין המדובר בהליך משפטי קר, אלא בדיני נפשות ועל כן, וכי הלקוח מצוי במתח ועובר תקופה מאוד לא פשוטה בחייו האישיים.
אם בני הזוג פונים לעורך דין שהנו גם מגשר, הרי שיש בכך לדבר ערך מוסף, שהרי יידע הוא לתת הזדמנות אמיתית לפשרה, מבלי לוותר על האינטרסים החשובים ביותר ללקוח ובכך לשמור על זכויותיו.
דרכי ההליך המשפטי בהליכי גירושין ובדיני משפחה, ומרוץ סמכויות
הצד השני של הליך הגירושין הוא הצד המשפטי המצריך את הסדרת הסוגיות המשפטיות השונות. מדובר בדרך כלל באלו: סידור הגט בין בני הזוג, חלוקת הרכוש, הסדרת זמני השהות וקביעת תשלום מזונות הילדים. כפי שנראה בהמשך, הסדרתם של אלו יכולה להיעשות בהסכמה על ידי הצדדים, במסגרת גירושין בהסכמה או גירושין בשיתוף פעולה, המסתיימים בחתימה על הסכם. אם אין הסכמה בני הזוג יסדירו את היפרדותם בדרך של ניהול תביעות הגירושין בערכאות המשפטיות.
הליך הגירושין מתנהל כידוע, בשתי ערכאות, בעלי סמכות מקבילה: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בין השתיים הבדלים מהותיים המתרגמים לא אחת לתוצאות משפטיות שונות. על כן, ישנה משמעות גדולה לאיזו ערכאה תדון באיזו סוגיה, מה שדורש מעורך הדין המייצג, לתכנן היטב את האסטרטגיה לטיפול בתיק, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח, בכל עניין מענייני הגירושין.
כמעט ואין מי שלא מכיר את מיתוס מרוץ הסמכויות המפורסם על פיו, במסגרת הליך גירושין, על האישה לפנות בענייניה אל בית המשפט לענייני משפחה, אם ברצונה כי ידה תהיה על העליונה. ואילו לצורך קבלת התוצאה המשפטית הרצויה לו, על הבעל לפנות רק אל בית הדין הרבני. אולם העוסקים במלאכה, הם עורכי דין לגירושין, יודעים עד כמה הדברים אינם כה חד משמעיים ותלויים מאוד בנסיבות העניין וכן בעיתוי בו מדובר, משתחום דיני המשפחה הוא דינאמי ומשתנה רבות.
אמנם, השוני המובהק בין שתי הערכאות, יכול בהחלט להוליד תוצאות משפטיות שונות, אך החלוקה הדיכוטומית של נשים לכאן ולגברים לשם, כבר מזמן אינה בגדר שחור ולבן.
כך למשל, אם במשך שנים היה ברור למדי כי לאישה עדיף תמיד לדון בתביעת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, היום זה כבר אינו בהכרח כך. זאת משום שבתי הדין הרבניים רק לאחרונה אימצו את הלכת בע”מ 919/15 ולרוב אפוא אינם מטילים תשלום מזונות על האם, כמתחייב מן ההלכה החדשה. אף במקרים בהם משתכרים ההורים שכר דומה וישנה אחריות הורית משותפת, היכן שבית המשפט לענייני משפחה יבטל לרוב את חיוב המזונות, בית הדין הרבני, לרוב, יטיל על האב חיוב במזונות, אף אם נמוך.
ניתן להצביע על הבדלים רבים בין שתי הערכאות, המסבירים מדוע יכול תיק גירושין להסתיים בפסיקה שונה כל כך, כאשר יידון בכל אחת מהן. מלבד העובדה כי בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין אזרחי ואילו בית הדין הרבני על פי דין תורה, יש ביניהם גם הבדלים רבים אחרים, ביניהם העובדה כי בבתי המשפט לענייני משפחה יושב דן יחיד ואילו בבתי הדין הרבניים שלושה דיינים. סדרי הראיות שונים מאוד בין שתי הערכאות וכן המעמד שהם מקנים לערכאות הערעור.
למה כוונתנו? בית המשפט לענייני משפחה מחויב להחלטות שקבע בית המשפט המחוזי, בשל הכלל כי ערכאה עליונה מחייבת את הערכאות שמתחתיה.
בעוד שבית הדין הרבני הפוסק בגירושים בין יהודים, איננו מחויב לפסקי דין של ערכאת הערעור, היא בית הדין הרבני הגדול. זאת משום ששם, לא חל הכלל של תקדים מחייב, אין עליונות של ערכאה אחת על אחרת. לכן, כל תיק נדון מחדש ויוכרע מחדש על פי פרשנותם של הדיינים היושבים בדין את ההלכה באותו עניין הנדון לפניהם.
זהו הבדל משמעותי מאוד בין שתי הערכאות, שהרי קיומו של תקדים מחייב מעניק אחידות רבה לפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה, בעוד שהחלטות בתי הדין הרבניים יכולות להשתנות מאוד בהתאם להרכב הדיינים. יש מי שרואים יתרון בוודאות המשפטית שמעניקים בתי המשפט ויש מי שסבורים כי נכון שכל דיין יפסוק על פי ראות עיניו.
בית הדין הרבני מול בית משפט לענייני משפחה: מצב זה של סמכות מקבילה בין שתי הערכאות משפיע על הליך הגירושין בין יהודים בכך שברגע שאחד מבני הזוג מחליט להתגרש, עליו להחליט על אסטרטגיה נכונה ומהירה, היכן עדיף שיתנהל הליך הגירושין.
אם ברצונו שההליך יתנהל בבית הדין הרבני, עליו לכרוך את ענייני המשמורת, חלוקת הרכוש והמזונות בתביעת הגירושים שמוגשת לבית הדין.
גם אם לא מתבצעת כריכה, סמכות הדיון שנושא משמורת והחזקת הילדים נתונה לבית הדין הרבני. אולם אם בן/בת הזוג הקדים אותו והגיש/ה את התביעות למשמורת/ מזונות אישה/ מזונות ילדים/ חלוקת רכוש, לבית משפט לענייני משפחה, סוגיות אלו ידונו בבית המשפט אליו הוגשו.
ז. גירושין בהסכמה , גישור בגירושין
במשך שנים, המילה גירושין הייתה שם נרדף למאבק משפטי. בני הזוג היו מגישים את תביעות הגירושין השונות ונערכים להליך ארוך ויקר, אשר בסופו, קיווה כל צד כי ידו תהיה על העליונה עם פסק דין לטובתו. אולם כיום יותר ויותר זוגות בוחרים בדרך אחרת, של גירושין תוך שיתוף פעולה בין בני הזוג.
להתגרש בדרכי שלום: באפשרות בני הזוג לעשות כן באמצעות גירושין בהסכמה או במסגרת הליך של גישור גירושין בשיתוף פעולה, עליו נפרט להלן. המטרה זהה: לחתום על הסכם גירושין וכך לסיים את ההליך המשפטי תוך זמן קצר, באופן הוגן ומכבד ועם עלויות נמוכות יותר מאשר ניהול הגירושין בבית המשפט.
כמו כן, גירושין בהסכמה מגשימים עוד מטרה אחת והיא למעשה החשובה מכולן, הם מטיבים מאוד עם הילדים, אשר רואים את הוריהם ממשיכים לתקשר זה עם זו בכבוד ובצורה בריאה, על אף הפרידה. אז, מקבלים הם תחושה של ביטחון ויציבות.
יותר ויותר זוגות בוחרים כיום להגיע להסכמה בשיטה מתקדמת יותר הנקראת “גישור גירושין בשיתוף פעולה”. במסגרתה, פונים הם למרכז מקצועי, המתמחה בתחום זה והוא מטפל לא רק בפן המשפטי, אלא גם בפן הכלכלי והרגשי של הגירושין. כך, מלבד חתימה על הסכם, המעניק לבני הזוג ביטחון משפטי ומונע מאבק ארוך ויקר בערכאות, מקבלים הצדדים גם סיוע בהתמודדות עם הפנים האחרות של הליך הגירושין. מטבע הדברים, לא פעם, חווים בני הזוג משבר אישי בעקבות הפרידה והם זקוקים ללווי רגשי אשר יסייע להם להתמודד ולהתגבר, כך שיוכלו ליהנות מחייהם ובעתיד אף לבנות זוגיות חדשה.
גירושין הם גם צעד בעל משמעות כלכלית גדולה מאוד, שהרי מתא כלכלי אחד משותף הופכים בני הזוג לשני תאים כלכליים נפרדים, דבר המצריך מהם בדרך כלל להסתגל לאורח חיים אחר. במסגרת גישור גירושין בשיתוף פעולה, יכולים הצדדים לקבל ייעוץ פיננסי אשר ידריך אותם כיצד לנהל את ההוצאות וההכנסות באופן המיטבי וליצור לעצמם יציבות כלכלית לאחר הפרידה.
המרכזים המקצועיים אשר במסגרתם ניתן להצטרף להליך זה, פרוסים ברחבי הארץ והם מאוישים על ידי עורכי דין המתמחים בדיני משפחה ובהליכי גירושין, לצד אנשי טיפול, עובדים סוציאליים ויועצים כלכליים, כולם מחוייבים בהכשרה מיוחדת, העובדים יחד כדי לתת זוגות מתגרשים מענה מקיף וכולל. אם בסיומו של ההליך, הושג הסכם גירושין בין בני הזוג, הוא יובא לאישור אחת הערכאות, לצורך מתן תוקף של פסק דין.
בני זוג המגיעים להסכמה לגבי הליך הגירושין יכולים לנסח הסכם גירושין בעצמם או להיעזר במגשר, עורך דין, או טוען רבני. הסכם גירושין יכול להיחתם גם במסגרת התדיינות משפטית.
גירושין בדרכי שלום משמעותם הלכה למעשה, עריכת הסכם גירושין. בני הזוג מנהלים שיח, דיאלוג, על הנושאים השונים שיש להסדיר, מגבשים הסכמות הדדיות ומעגנים אותן במסגרת הסכם. במצב זה, הערכאות המשפטיות כלל אינן מעורבות בהליך, היות שבני הזוג הם אלו אשר מכריעים את גורלם ומביאים לסיומם המהיר של הגירושין.
אין ספק כי חתימה על הסכם גירושין לא מתרחשת בין לילה. היא דורשת מבני הזוג להיות קשובים האחד לשנייה, לוותר ולהתפשר, אך כל זאת כדי להגיע לעמק השווה ולפתרונות הוגנים. חלק ניכר מהזוגות המתגרשים כיום מבינים שזוהי ללא ספק הדרך הטובה ביותר להתגרש, בכבוד, במינימום זמן ועלויות ותוך שמירה על טובת הילדים.
מה יכלול הסכם גירושין?
כאשר בני הזוג קיבלו החלטה לגבש הסכם גירושין, הוא יסדיר את כל הסוגיות המשפטיות העולות עקב פרידתם. מדובר בדרך כלל בארבעה נושאים עיקריים:
הסכמה למתן גט : במסגרת ההסכם, קובעים בני הזוג כי יפנו בהסכמה אל בית הדין הרבני לצורך סידור הגט ביניהם. היות שבתי הדין הרבניים דורשים את הסכמתם של שני בני הזוג לגירושין, מהווה סעיף זה חלק אינטגרלי מן ההסכם.
חלוקת הרכוש בין בני הזוג : בהעדר הסכם ממון אשר קבע מראש את אופן חלוקת הנכסים בין הצדדים, יש לעגן נושא זה כעת. החלוקה תתייחס הן לזכויות ולחובות אשר נצברו לאורך שנות הנישואין, קרי, הרכוש המשותף, וכן לנכסים שנקנו או נתקבלו בירושה או במתנה לפני שבני הזוג נישאו.
תשלום מזונות הילדים : יש לקבוע מה יהיה סכום המזונות אשר ישולם עבור כל ילד, מועד התשלום וצורת העברתו. כפי שנפרט בהמשך, בנושא חל זה שינוי מהותי ביולי 2017, בעקבות בע”מ 919/15, המפריד בין מזונות ילדים מתחת ומעל גיל 6. וכן יש להתייחס לסוגים של מצבים עתידיים.
חלוקת זמני שהות : זוהי סוגיית המשמורת, כאשר על בני הזוג לקבוע האם מעוניינים הם בהסדר של אחריות הורית משותפת, או במשמורת מלאה של מי מהם. גם כאן יש חשיבות רבה לגיל הילדים בשל חזקת הגיל הרך.
נציין כי כל הסכם גירושין טעון את אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בשני המקרים, יוזמנו הצדדים לדיון והשופט או הדיינים יבקשו לוודא כי בני הזוג מבינים את הוראות ההסכם לאשורן וכי חתמו עליו מרצון חופשי. להלן פירוט נרחב יותר של סוגיות הגירושין השונות.
ח. גישור גירושין
זוגות רבים רוצים לגבש הסכם ולהימנע מגירושין ארוכים ומתישים בערכאות, אך מתקשים להגיע להסכמות בנושאים העומדים על הפרק. מצב זה הוא מאוד טבעי משום שמדובר בסוגיות אשר תהיה להן השפעה עצומה על חייהם של בני הזוג. כן, נדרשים הם לנהל משא ומתן בתקופה שבה קשר הנישואין עלה על שרטון. ובכן, החדשות הטובות הן שיש דרך להגיע למטרה הנכספת של הסכם גירושין והיא באמצעות הליך של גישור.
בשונה מאוד מניהול הליך הגירושין בערכאות, שם כל צד טוען את טענותיו ובית המשפט מכריע, הרי שבגישור, מנהלים בני הזוג שיחה פתוחה, כאשר המטרה היא לגבש הסכמות משביעות רצון.
תפקידו של המגשר הוא לעמוד על נקודות המחלוקות העיקריות בין הצדדים וכך, לכוון את הדיאלוג בין הצדדים לכיווני פשרה מתאימים. המגשר, יש להדגיש אינו צד בסכסוך והוא חייב להיות ניטרלי לחלוטין.
כמו כן, בשונה מהשופט בבית המשפט לענייני משפחה או מהדיינים בבית הדין הרבני, המגשר אינו מכריע בין בני הזוג, אלא יכול רק להמליץ להם על פתרונות רלוונטיים לנסיבות העניין, נושא זה מוסדר בתחילת ההליך, בהסכם הגישור בין הצדדים למגשר.
בהתאם לכך, הליך הגישור איננו מחייב, כלומר, עד השלב שבו נחתם הסכם גירושין, יכול כל אחד מבני הזוג להודיע כי הוא מבקש להפסיק את הליך הגישור. אם כדי לפנות למגשר אחר ואם כדי להמשיך את ההליך המשפטי בערכאות.
הליך הגישור מתנהל הלכה למעשה באמצעות פגישות משותפות של המגשר עם בני הזוג וכן, באמצעות פגישות פרטניות עם כל אחד מהם. המפגש האישי מגשים שתי מטרות:
האחת, הוא מאפשר לבן ולבת הזוג לומר למגשר בארבע עיניים דברים שאולי לא ירצו לחשוף מול הצד השני.
המטרה השנייה, הוא מאפשר למגשר לחוות דעתו לגבי הסיכויים של בן או בת הזוג לקבל את מבוקשם, אם ההליך יתנהל בערכאות, מידע שחשוב כמובן להעבירו בנפרד לכל אחד מן הצדדים. אז, יודעים הם באלו סוגיות כדאי להם להתפשר עם בן או בת הזוג ובאיזו סוגיות הם יכולים לעמוד איתנה על רצונם, היות שהחקיקה והפסיקה לצידם בעניינים אלו.
מהם ארבעת התנאים לגישור מוצלח, גישור גירושין?
בכל גישור גירושין שמסתיים בהצלחה, הינו אם בני הזוג חותמים על הסכם גירושין. ובכד להצליח בכך ניתן להצביע על ארבעה תנאים מרכזיים אשר אם יתקיימו, ובכך ישנו סיכוי גבוה מאוד לגישור מוצלח, ולהלן ארבעת התנאים :
על בני הזוג להגיע לגישור בגישה חיובית ויזכרו כי הם עושים את הצעד הנכון עבור עצמם ועבור הילדים. הם המרווחים המרכזיים מכך שבני הזוג בחרו שלא להיכנס למאבק משפטי אלא להיפרד בדרכי שלום. כאשר זהו הלך הרוח איתו מגיעים הצדדים לפגישות הגישור, תהיה להם מוטיבציה גבוהה יותר להגיע לעמק השווה.
על כל אחד מבני הזוג להגיע אל השולחן כאשר הוא יודע מהן המטרות שהוא רוצה להשיג בהליך הגישור. כלומר, מהם הדברים המהותיים לו עליהם לא יתפשר ועל מה הוא יכול לוותר. כך, כאשר בני הזוג ממוקדים, ניתן לנהל שיח קוהרנטי ויעיל.
חשוב כי המגשר אליו פנו הצדדים הוא בעל הידע והניסיון המתאימים לנהל את הליך הגישור. במילים אחרות, עליו להיות עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין ומגשר גירושין מנוסה. נתונים אלו מבטיחים כי למגשר יש את הידע והיכולת לסייע לבני הזוג להגיע לפשרות רלוונטיות עבורם.
חשוב מאוד ולא פחות ממקצועיותו של המגשר באופן אישי, כי בני הזוג יתחברו אליו גם ברמה האישית ולהרגיש בנוח עם המגשר בו בחרו ומוכרחה להיות כימיה טובה בינו לבינם. כך יוכלו הם להתבטא בחופשיות ויהיה בהם רצון להקשיב להצעות המגשר ולתת לו לכוון את השיח בינם לבין הצד השני בצורה הטובה ביותר.
ט. גירושין והתרת נישואין
גירושין בין בני זוג יהודים
גירושין בין בני זוג יהודים הינם בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, עם זאת בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בחלק מן הסוגיות הנלוות לגירושין, כגון: ענייני מזונות, צווים וסעדים זמניים, חלוקת רכוש ומשמורת על הילדים. רישום הגירושין באופן סופי, סידור הגט וטקס הגירושין, מתבצעים ברבנות בלבד. הסמכות המקבילה הקיימת בין שתי הערכאות, משמעה שלמרות שהתביעה לגירושין מוגשת לבית הדין הרבני תוך מילוי הטפסים הרלוונטיים כל אחד מבני הזוג רשאי להגיש במקביל תביעות שאינן קשורות למתן הגט , ענייני רכוש משותף, מזונות משמורת וכד’ לבית המשפט לענייני משפחה, ובנושאים אלו שהם למעשה עיקר הליך הגירושין ידון שופט אזרחי, להבדיל מדיין בבית הדין הרבני.
התרת נישואין – גירושין בין בני זוג שאינם יהודים
מרבית הליכי הגירושין בישראל מתקיימים בבתי הדין הדתיים. כאשר מדובר על בני זוג יהודים, יהיה זה בית הדין הרבני, כאשר מדובר על זוגות בני הדת המוסלמית, בית הדין השרעי וכיו”ב. אולם חלק מן הזוגות בארץ הם בני דתות שונות: יהודייה שנישאה לנוצרי, מוסלמי הנשוי ליהודייה וכיו”ב. כאשר אלו מבקשים להתגרש, הם לא יוכלו לפנות לבתי הדין הדתיים, משאלו דנים בהליכי גירושין בין בני זוג בעלי אותה דת והדת שלהם בלבד.
ההליך המשפטי הרלוונטי עבורם הוא התרת נישואין המתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, המוסמך להורות על ביטול הנישואין ולדון בכל הסוגיות המשפטיות העולות אגב פרידתם של בני הזוג.
גירושין בין בני זוג ידועים בציבור
עם העלייה הניכרת במספרם של זוגות החיים יחד כידועים בציבור, עולה השאלה מה קורה בעת פרידתם. ובכן, ידועים בציבור אינם מתגרשים במובן הקלאסי של המילה, משום שהם אינם נשואים ועל כן לא נדרשים להסדיר את נושא הגט בבית הדין הרבני.
אולם, ככל שבני הזוג צברו רכוש משותף לאורך חייהם יחד, הרי שבעת פרידה, עליהם יהיה לבצע חלוקת רכוש, בדומה מאוד לזוגות נשואים. לכן, עורכי דין לגירושין ממליצים גם לידועים בציבור לערוך הסכם ממון, אשר יסדיר מראש את חלוקת הרכוש ביניהם למקרה של פרידה.
כמו כן, אם בני הזוג הביאו ילדים לעולם, כעת, משהם נפרדים, הם יידרשו לסוגיית תשלום מזונות הילדים וכן חלוקת זמני השהות. בזאת הם אינם שונים מזוג נשוי העומד בפני גירושין ולכן עליהם גם לקבל ליווי משפטי של עורך דין לגירושין, אשר ישמור על זכויותיהם.
ידועים בציבור – פרידה בהסכמה או בבית משפט? בדיוק כמו זוגות נשואים שנפרדים, עומדת בפני זוגות ידועים בציבור הבחירה, האם להסדיר את הנושאים העומדים על הפרק בהסכמה, או שמא לפנות לערכאות המשפטיות. לעניין זה נאמר כי גם ידועים בציבור כפופים לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה}, התשע”ה-2014.
תביעת גירושין של ידועים בציבור: גם ידועים בציבור, לפני שיוכלו להגיש תביעות אחד כנגד השנייה, עליהם יהיה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. זאת אלא אם גיבשו הם באופן עצמאי הסכם המסדיר את ענייניהם. אז, יגישו הם את ההסכם לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ייתן לו תוקף של פסק דין מחייב.
י. מדריך לבקשה ליישוב סכסוך
בוודאי שמעתם לא מעט את המונח הזה ותהיתם מה הוא אומר. ובכן, עד ממש לא מזמן, חודש יולי 2016 ליתר דיוק, היה הליך הגירושין נפתח בהגשת התביעות השונות לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. במועד הנ”ל, נכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה}, התשע”ה-2014 אשר שינה מהותית את התנהלותו של הליך הגירושין. החוק קובע כי בני זוג אשר רוצים להתגרש, אינם יכולים עוד להגיש את תביעות הגירושין כמקודם אלא כעת, ישנו שלב מקדמי לכך והוא ניסיון להליך גירושין בדרכי שלום.
זה מתבצע במסגרת יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לאחר שהוגשה למי מהם בקשה ליישוב סכסוך. נדגיש כי בקשה זו היא פורמלית בלבד, כלומר היא אינה מכילה את טיעוני הצדדים בענייני הגירושין ומטרתה היא אחת בלבד: להביא את בני הזוג לניסיון הידברות וגיבוש הסכם בטרם תיפתח בפניהם הדרך לערכאות המשפטיות.
כמובן כי הלכה למעשה, לא ניתן לכפות על בני הזוג לנסות ולהגיע לפשרה ועל כן, הם רשאים לוותר בהסכמה על המשכו של התהליך הזה לאחר הפגישה הראשונה. אליה אגב, מחויבים בני הזוג להתייצב ללא ייצוג. אם ימשיכו אל הפגישה השנייה, אז רשאים הם להגיע עם עורכי הדין וחשוב מאוד לעשות כן. זאת על מנת שתיבחן אפשרות ממשית לפשרה הוגנת, תוך שיהיה לכל אחד מן הצדדים עורך דין מטעמו אשר יגן על זכויותיו.
חשוב לציין, כי לאחר שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים מנועים למשך 45 יום (ולעיתים אף מעט יותר מכך) מהגשת תביעות הגירושין זה כנגד זו. הם יהיו רשאים לפנות לבית המשפט אך ורק בעניינים דחופים, למשל לצורך פסיקת מזונות זמניים עבור הילדים או לשם הגשת בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, כאשר מתעורר חשד להברחת נכסים, לחטיפת הילדים וכיו”ב.
ככל שהליך הגישור אשר התקיים ביחידת הסיוע לא הביא לגיבושו של הסכם גירושין, רשאים יהיו בני הזוג לנהל את הליך הגירושין בערכאות. אולם, למעשה, מאז כניסתו לתוקף של חוק הגישור, לא מעט מן הזוגות אכן מצליחים לגבש הסכם גירושין במסגרת זו. זאת בפרט כאשר כל אחד מהם מיוצג על ידי עורך דין גירושין, המאזן בין האינטרסים של הלקוח לבין הרצון להגיע להסכם ולהימנע ממאבק משפטי. כמו כן, לעיתים בני הזוג מאמצים את הרעיון של גישור גירושין בשיתוף פעולה, אך פונים למגשר פרטי לצורך גיבוש הסכם.
יא. סידור הגט
לבית הדין הרבני סמכות בלעדית בעניין זה ועל כן, לא ניתן להגיש תביעה לגט בבית המשפט לענייני משפחה. ככל שהוגשה בקשה מוסכמת לגט, מדובר בהליך פשוט וקצר, אך היכן שיש התנגדות מצד בן או בת הזוג, ההליך הופך למורכב יותר, בפרט אם מדובר על סרבנות גט, כפי שנרחיב להלן. חשוב לדעת כי בתי הדין הרבניים דורשים כי תוצג להם עילה לגט ואין די בכך כי בני הזוג פשוט אינם רוצים לחיות עוד יחד.
נדגיש, כי חובה זו להוכחת קיומה של עילה לגירושין, מוטלת לא רק על בני זוג דתיים, אולם על כל זוג, חילוני ככל שיהיה, המתגרש ברבנות. אולם, ככלל, כאשר מדובר על זוג שלא נישא בנישואים דתיים, אלא בנישואים אזרחיים, בית הדין הרבני בדרך כלל מקל יותר על בני הזוג היות שבעיניו מדובר בספק נישואים.
ההלכה קובעת עילות גט שונות לבעל ולאישה, להלן מספר דוגמאות. הבעל יוכל למשל, לדרוש גט מאשתו בטענה של בגידה, זאת אם הציג הוכחות מספקות כי היא קיימה מערכת יחסים זוגית עם גבר אחר. עילה נוספת היא אי קיום מצוות, למשל, אי שמירת שבת, כשרות וכדומה. בגידה ואי קיום מצוות, אינן עילות לגירושין עבור האישה, אך תוכל היא להתגרש מן הבעל אם הוא מסרב לדאוג לצרכיה (חובת מזונות אישה).
כמו כן, אם הבעל אינו יכול או מסרב לקיים עם אשתו יחסי מין, גם במצב זה תוכל האישה להגיש תביעה לגט מבעלה. קיומו של מום מהווה עילה משותפת לגט הן לגברים והן לנשים ובתנאי כי מדובר במום אשר נוצר לפני הנישואין שבן או בת הזוג לא ידעו עליו וכי משפיע על יכולתם לקיים יחסי אישות. כאמור מעלה, בתי הדין הרבניים דורשים כי גט יינתן בהסכמה ועל כן ישנה תופעה מצערת של סרבנות גט.
יב. סרבנות גט
לא אחת, הליך הגירושין כרוך גם בהתמודדות עם סרבנות גט. תופעה זו מתאפשרת למרבה הצער בשל הכלל ההלכתי על פיו גט חייב להינתן בהסכמת שני בני הזוג. משכך, כאשר אחד מן הצדדים מסרב להתגרש, בית הדין הרבני לא ייתן פסק דין לגט, אלא לאחר זמן ממושך מאוד. נושא זה עולה מעת לעת לכותרות בתקשורת ולרוב, הדיון בעניין נסוב סביב נשים מסורבות גט. זאת על אף העובדה כי ישנו מספר שווה של גברים מסורבי גט. מדוע אפוא מקבל הציבור הנשי בעניין זה את אור הזרקורים והאמפתיה?
ניתן לחשוב על שתי סיבות: האחת, כי ישנם כמה ארגוני נשים הפועלים במישור זה והם מעלים ומקדמים את המודעות לנושא מהזווית שלהן. הסיבה השנייה היא בשל הסנקציות ההלכתיות המוטלות על אישה מסורבת גט אשר אינן חלות על גבר מסורב גט.
המניע לסרבנות גט הוא בדרך כלל קנטרני ונובע מרצון לפגוע בבן או בבת הזוג על רצונם להתגרש. לעיתים, מעורבים בדבר גם רגשות קנאה ושליטה, על פיהם מבקש הצד הסרבן למנוע מבן או מבת הזוג ליצור זוגיות חדשה. כמו כן, לא פעם, משמשת סרבנות גט כסוג של טקטיקה אשר נועדה להפעיל לחץ על הצד להיכנע לדרישותיו.
איך מתמודדים עם תופעה זו? ניתן לפנות אל בית הדין הרבני ולבקש ממנו שיפעיל את סמכויותיו להטיל הגבלות שונות על בן הזוג הסרבן. מדובר בין היתר בהטלת עיקולים ובהוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ. נציין כי עונש מאסר הוא גם סנקציה אשר נמצאת בסמכותו של בית הדין הרבני אך הוא נוקט בה במקרים קיצוניים ורק על גברים סרבני גט ולא על נשים סרבניות. כמו כן, מסורבי גט, גברים ונשים כאחד, יכולים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית נגד בן או בת הזוג בגין סרבנות גט, במסגרתה יוכלו לתבוע פיצוי כספי על הנזק שנגרם להם, כאשר גובה הפיצוי הוא פונקציה של נסיבות המקרה.
יג. חלוקת רכוש בגירושין
ההחלטה להתגרש מביאה עמה את הצורך לבצע חלוקת רכוש בין בני הזוג. למותר לציין כי לנושא זה השפעה רבה מאוד על עתידם של כל אחד מן הצדדים, בעודם נפרדים ויוצאים לדרכם החדשה. לכן סוגיה זו מהווה כר פורה לסכסוך בין בני הזוג, זאת בפרט כאשר ישנם נכסים מורכבים לחלוקה כגון: עסק, אופציות ומניות, מוניטין וכיו”ב. אז, יש פתח לחילוקי דעות מהותיים בדבר חישוב השווי והחלוקה בין הצדדים. נאמר אף יותר מכך, לעיתים חלוקת הרכוש היא זו המונעת מן הצדדים לחתום על הסכם גירושין, משום שהם אינם מצליחים להגיע להסכמה והיא מביאה אותם אפוא לפתחו של בית המשפט.
כיצד מחולק הרכוש בין בני הזוג? ובכן, אם חתמו הצדדים על הסכם ממון, הרי שזה קובע את חלוקת הנכסים בעת גירושין. בכך חסכו לעצמם בני הזוג את הצורך לדון בסוגיה מורכבת זו בשעה שיחסיהם עלו על שרטון. בדיוק משום כך עריכת הסכם ממון היא צעד חשוב ומומלץ לכל זוג, על מנת לייעל את הליך הגירושין ולמנוע סכסוך כלכלי בין בני הזוג. בהעדר הסכם שכזה, יבוצע איזון משאבים בין הצדדים, קרי, חלוקה שווה של כל הרכוש המשותף.
ככלל, מדובר בנכסים אשר נצברו לאחר הנישואין בלבד, אולם התמונה למעשה מורכבת הרבה יותר, מדוע? בשל חזקת השיתוף הקובעת כי גם נכסים שנרכשו (או התקבלו במתנה או בירושה) לפני הנישואין, יכולים להיחשב כרכוש משותף ולהיכלל בחלוקה, אם הוכחה לגביהם כוונת שיתוף. זהו כמובן עוד מקור למחלוקת בין בני הזוג, אשר הופכת את הסוגיה הזו למורכבת.
כאמור מעלה, כאשר בני זוג ערכו הסכם ממון, הרי שבעת גירושין, חלוקת הנכסים ביניהם תיעשה על פי הקבוע בהסכם. עם העלייה במספר הזוגות המתגרשים, אנו רואים גם עלייה ברורה במספר הזוגות הבוחרים לחתום על הסכם ממון.
זאת בשל ההבנה, כי גם אם כיום חשים בני הזוג שהם רוצים לחיות יחד לנצח, הם מודעים לכך כי גירושין הם תרחיש ממשי שיכול לקרות. אז, האהבה שפרחה כבר איננה ובני הזוג עלולים להיקלע למאבק משפטי ובראשו, סכסוך כלכלי. על כן, מבקשים הם למנוע מצב זה ועורכים הסכם ממון, המסדיר מראש את אופן חלוקת הרכוש.
עבור חלק גדול מן הציבור, עריכת הסכם ממון נתפס כצעד קר, המעיד כי בני הזוג אינם סומכים זה על זה וכי שורר ביניהם חוסר אמון. אולם גם ניתן להסתכל על סוגיה זו מן הזווית ההפוכה. על פיה, על ידי חתימה על הסכם ממון, בני הזוג למעשה מוכיחים זה לזו כי הקשר ביניהם מבוסס כולו על אהבה ולא על אינטרסים כלכליים.
הסכם ממון, חשוב לציין, מותנה בהליך של אימות אצל נוטריון או אישור בערכאה משפטית, בהתאם למועד בו הוא נחתם. בני זוג אשר עורכים הסכם ממון לפני הנישואין, יכולים לפנות לנוטריון ואם ההסכם נחתם לאחר הנישואין, יש להגישו לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. כן, נציין כי חשוב לעדכן את ההסכם לאורך השנים, ככל שחלו שינויים בהיקף הנכסים של בני הזוג, על מנת שבעת פרידה, הוא אכן יגשים את מטרתו ויקבע את אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים.
כמו כן, נדגיש כי אין די בעצם החתימה על הסכם ממון ואישורו כדי לשמור על תוקפו לאורך שנים, אלא על בני הזוג לקיימו גם בהתנהגות. אם התנהלותם של בני הזוג ברכוש אינה תואמת את הוראות ההסכם, הרי שיכול מי מהם בעת גירושין, להעלות טענה של איון ההסכם ולבטל למעשה את תוקפו. על כן, חשוב כל כך לפנות לעורך דין מומחה לצורך עריכת הסכם ממון, אשר ינסח הסכם טוב ואיכותי, המותאם לבני הזוג ואשר יגן על קניינו של כל אחד מהם באופן אפקטיבי. עורך הדין ינחה את בני הזוג כיצד עליהם להתנהל כדי לשמור על תוקפו של ההסכם ולא לסתור את הוראותיו. כן יעמוד הוא לרשותם לצורך עדכון ההסכם לאורך השנים, על פי הצורך.
יד. משמורת ילדים – חלוקת זמני שהות
מרבית הליכי הגירושין מתרחשים כאשר לבני הזוג יש כבר ילדים. אז, נדרשים הם להחליט על חלוקת זמני השהות ביניהם, קרי משמורת ילדים. החלטה זו צריכה להתקבל לא רק על בסיס רצונם של ההורים, אלא בהתאם לפרמטרים שונים כגון: רמת המסוגלות ההורית של כל אחד מבני הזוג, טיבו של הקשר של כל אחד מהם עם הילדים, אורח החיים ויכולת כלכלית.
בעת הליך גירושין, בפני בני הזוג עומדות למעשה שתי אלטרנטיבות להסדר משמורת: למנות הורה אחד כמשמורן, קרי, משמורת מלאה או להסדיר אחריות הורית משותפת, היא חלוקת זמני שהות שווים או דומים. היתרון המובהק של משמורת מלאה, היא היציבות שבקיומו של בית מרכזי אחד והורה אחד עמו הילדים שוהים רוב הזמן. אולם מנגד, נטען כי היא יוצרת ניתוק לא הוגן ולא טבעי של הילדים מן ההורה השני.
משמורת משותפת לעומת זאת, נתפסת כהסדר המאפשר לשני ההורים מידת מעורבות וקרבה שווה אל הילדים, אך מנגד, לגביה נטען כי היא פוגעת בתחושת היציבות של הילדים בשל הצורך לעבור מבית לבית באופן תכוף כל כך. זהו המקום לציין את חזקת הגיל הרך, המעניקה באופן אוטומטי משמורת מלאה לאם, לילדים עד גיל 6.
חזקת הגיל הרך תקפה אלא אם הגיעו ההורים להסכמה אחרת, או הוכח כי האם איננה כשירה. לאורך השנים נמתחה ביקורת חריפה על חזקה זו, בטענה כי היא מפרה בחוסר שוויון וללא כל הצדקה, את זכותם של אבות לקבל משמורת מלאה על ילדיהם. בהתאם, נעשו ניסיונות שונים להביא לביטולה או להפחתה של הגיל עליו היא תחול, אך נכון להיום היא עומדת על כנה.
טו. חישוב מזונות ילדים
לצדה של סוגיית משמורת הילדים, עומד כמובן גם נושא המזונות. השפעתו על מצבם הכלכלי של בני הזוג לאורך שנים קדימה היא עצומה. על כן מהווה הוא במקרים רבים של גירושין, גורם לחילוקי דעות בין הצדדים. המצב המשפטי בסוגיה זו השתנה באופן דרמטי לפני מספר שנים, בחודש יולי 2017. עת יצר בית המשפט העליון, בהליך בע”מ 919/15 הלכה חדשה. זו קובעת כי עד גיל 6 נושא האב בחיוב מזונות הילדים כפי שהיה עד כה, אולם מגיל 6 והלאה, יוטל חיוב מזונות גם על האם. כיצד יתחלק התשלום בין שני ההורים? בהתאם להיקף זמני השהות ובהתאם ליחס הכנסותיהם.
חשוב להבין כי טרם מתן פסק הדין, שרר במשך שנים חוסר שוויון מוחלט בסוגיה זו בין אבות לבין אימהות. רבים מהאבות הגרושים בישראל הגיעו עד כדי קריסה כלכלית וזאת בעוד שהאם לא נדרשה כמעט להשתתף בהוצאות הילדים, גם כאשר רמת הכנסתה הייתה זהה או אף גבוהה מזה של האב. נאמר אף יותר מכך, לא זאת בלבד כי חובת מזונות הילדים הייתה מוטלת רק על האב, אלא שטרם ההלכה החדשה, היו אבות רבים אשר שילמו כפל מזונות. זאת כאשר הילדים שהו במשמורת משותפת. אז היה האב משלם את הוצאות הילדים הן כאשר הם היו בחזקתו והן כאשר שהו עם אמם.
כיום, בעת גירושין, מחושבים זמני השהות באופן מדויק, מחושב יחס ההכנסות של ההורים ועל פי נתונים אלו נקבעת חבותו של כל אחד מבני הזוג בתשלום מזונות הילדים.
נדגיש כי נכון להיום, ההלכה החדשה חלה רק כאשר הילדים הנם מגיל 6 ומעלה ויש קולות רבים הקוראים ליישומה מיום היוולדו של הילד. זאת על מנת ליצור שוויון מלא בין אבות לאימהות בעניין זה.
הלכת בע”מ 919/15 מהווה שינוי מבורך עבור כל אב העומד כיום בפני הליך גירושין. אולם מה לגבי תיקי מזונות סגורים? מאז יולי 2017, עלתה קריאה כי יש להחיל את ההלכה באופן רטרואקטיבי, כך, שכל אב בישראל יוכל לפתוח מחדש את תיק מזונות הילדים ולבקש את הפחתת הסכום שהוא משלם.
בית המשפט העליון לא נתן התייחסות בפסק הדין לשאלה זו ועד היום אין תקדים מחייב בסוגיה. על כן, כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, להפחתה רטרואקטיבית של מזונות ילדים, התוצאה שלה תלויה בפרשנותו של השופט היושב בדין את ההלכה החדשה.
עד היום התפתחו בקרב שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, מספר דעות בסוגיה זו ונסביר. מאז ומתמיד, ניתן לפתוח מחדש את הדיון על גובה מזונות הילדים, כלפי מעלה או כלפי מטה, היכן שהתרחש שינוי מהותי בנסיבות.
הדרישה היא כי מדובר בשינוי בלתי צפוי, המצדיק חריגה מעקרון סופיות הדיון, כדי לדאוג לרווחת הילדים. כך למשל, אם עסקינן בהפחתה של דמי המזונות, אזי אב היה יכול לפנות לבית המשפט ולבקש להפחית את סכום התשלום, אם חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי שאינה בגדר הרעה זמנית.
רבים משופטי בתי המשפט לענייני משפחה סבורים כי ההלכה החדשה לא שינתה תנאי זה וגם כיום יש צורך להוכיח שינוי חיצוני שכזה כדי להצדיק הפחתה של מזונות הילדים. לצידם, ישנם שופטים הסבורים כי ההלכה החדשה היא השינוי המהותי הנדרש ויש בה אפוא כשלעצמה כדי להביא להפחית את גובה התשלום המוטל על האב.
חלק מן השופטים, כאשר מונחת בפניהם תביעה להפחתת מזונות ילדים, מבקשים להבחין בין מקרה שבו דמי המזונות נקבעו בהסכם גירושין, לבין מקרה שבו דמי המזונות נקבעו בפסק דין, בעקבות תביעת מזונות ילדים. מהו ההבדל? הצורך לכבד את ההסכמה החוזית בין בני זוג אשר חתמו על הסכם, שולל לדידם, פתיחה מחדש של ההסכם רק בשל ההלכה החדשה. כלומר, לא תהיה הפחתה במזונות שמשלם האב, כל עוד לא הוכח כי חל שינוי מהותי אחר בנסיבות. לעומת זאת, כאשר בית המשפט הוא זה אשר קבע את סכום המזונות, ההלכה החדשה אכן מהווה כשלעצמה עילה להפחתת המזונות.
טז. גביית מזונות
כאשר אנו מדברים על מזונות הילדים, עלינו להציג גם נושא מקומם ולא נעים והוא גביית המזונות. במקרה שבו מזונות הילדים אינם משולמים כסדרם, תוכל האם לפנות למוסד לביטוח לאומי או להוצאה לפועל לצורך גבייתם. ביטוח לאומי משלם ישירות לאם את דמי המזונות על מנת שתוכל לדאוג לצרכי הילדים ונוקט בהליכים נגד האב כדי לגבות ממנו את הסכומים ששולמו. אולם, יש להבהיר כי ביטוח לאומי משלם את דמי המזונות עד תקרה מסוימת ולכן ייתכן מצב שבו לא תקבל האם את מלוא המזונות המגיעים לילדיה.
במסגרת הוצאה לפועל, בשונה מביטוח לאומי, תשלום המזונות יתקבל רק אם הליכי הגבייה שננקטו נגד האב נשאו פרי, כלומר עיקולים כגון עיקול עו”ש, משכורת, רכב ועוד.
בפני האם פתוחה האפשרות לנהל את תיק ההוצל”פ באופן עצמאי, כך שהיא זו המגישה בקשות לנקיטת הליכים נגד האב וכן, תוכל היא לבחור במסלול ייחודי לחוב מזונות, במסגרתו רשם ההוצאה לפועל נוקט מיוזמתו בהליכי עיקול והגבלות שונות לצורך קידום גביית החוב. חשוב לציין, כי אין להשתהות בגביית חוב מזונות, היות שאם חלפו שנתיים ממועד החוב ולא נעשה ניסיון גבייה, ניתן יהיה לגבות אותו רק באישורו של בית המשפט לענייני משפחה.
יז. שינוי או ביטול הסכם גירושין
בני הזוג ניהלו משא ומתן יעיל ומוצלח, אשר הסתיים בהסכם גירושין. ההסכם קיבל את אישורה של אחת הערכאות המשפטיות והנו עתה בעל תוקף של פסק דין. לאחר זמן מה, מבקש אחד מבני הזוג לשעבר באופן חד צדדי, לשנות או לבטל את ההסכם, האם יוכל לעשות כן? ראשית, נבהיר כי בהעדר הסכמתו של הצד השני, לא יהיה מנוס מלפנות בעניין זה אל הערכאה אשר אישרה את ההסכם כדי שתתיר את שינוי או ביטול ההסכם.
כאשר אנו מדברים על שינוי הסכם גירושין, מבחינים בין סעיפים הנוגעים לטובת הקטינים כגון מזונות ילדים או חלוקת זמני השהות, לבין סעיפים אחרים בו כגון חלוקת הרכוש.
במקרה הראשון, הסכם גירושין בכל הקשור לטובת הילדים, לעולם אינו אבסולוטי. כלומר, ניתן תמיד לפתוח אותו מחדש, על מנת לדאוג לרווחת הקטינים.
עם זאת, יודגש כי פתיחת ההסכם תתאפשר רק כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות. הפסיקה הגדירה שינוי זה ככזה שלא ניתן היה לצפות אותו מראש בעת קביעת המשמורת או המזונות. אולם, בקשה לשינוי הסכם גירושין בעניינים שאינם נוגעים באופן ישיר לילדים, כדוגמת חלוקת הרכוש, תתקבל לעיתים רחוקות מאוד. זאת בשל הרצון לכבד את ההסכמה החוזית שהושגה בין בני הזוג.
ומה באשר לביטול הסכם גירושין? הערכאות המשפטיות תאשרנה את ביטולו של הסכם גירושין בנסיבות חריגות בלבד וברוב המכריע של המקרים, בקשות אלו נדחות. הרציונל שבכך הוא כי אין המדובר בחוזה רגיל, אלא כזה אשר קיבל תוקף של פסק דין. זאת לאחר שבית המשפט ווידא כי הצדדים מבינים אותו ואת השלכותיו וכי חתמו עליו מרצונם החופשי. על כן, מדובר בהסכם בעל מעמד משפטי מיוחד וביטולו באופן חד צדדי יתאפשר במקרים נדירים.
אחת הדוגמאות למצב זה היא למשל כאשר הצד המבקש לבטל את הסכם הגירושין הוכיח כי הצד השני הטעה אותו באופן חריף ויצר מצג שווא שלו היה מודע לו, לא היה חותם על ההסכם. נדגיש כי גם אז, בית המשפט לא ימהר לבטל את ההסכם, אם ניתן לבטל סעיף מסוים או מספר קטן של סעיפים ולקיים את יתר ההסכם כסדרו.
יח. תלונות שווא בגירושין
לצד זוגות רבים אשר מתגרשים בהסכמה ובכבוד, ישנם זוגות אשר הליך הגירושין ביניהם הופך למלחמת התשה. במסגרתה, הם עושים מעשים שונים כדי לפגוע זה בזו, כאשר אחד החריפים שבהם הוא הגשת תלונת שווא במשטרה.
אמנם ישנם גם גברים המגישים תלונות שווא, אך תופעה זו נפוצה יותר בקרב נשים, אשר מגיעות לתחנת המשטרה ומדווחות על אלימות מצד הבעל כלפיהן.
במקרים רבים מעשה זה נועד כדי למנוע מהאב לקבל משמורת משותפת על הילדים ולעיתים אף מדובר בצעד שהנו חלק מניכור הורי. תופעה מקוממת כשלעצמה, בה אחד ההורים מכפיש את ההורה השני בפני הילדים ומסית אותם כנגדו, על מנת ליצור רחוק ביניהם. לניכור הורי יש דרגות שונות וכאשר מדובר על מקרה קיצוני, הילדים אינם מוכנים בשום אופן לפגוש את ההורה המנוכר.
מתוך מטרה לסייע לנשים הסובלות מאלימות במשפחה, המשטרה נוהגת לקחת ברצינות רבה את התלונות המוגשות לה בעניין זה. התוצאה: הבעל לעיתים קרובות מוצא את עצמו מורחק מן הבית בצו הרחקה וחשוף להגשת כתב אישום נגדו, למרות כי מדובר בתלונה כוזבת שאין לה שחר. במצב זה, זכויות המשמורת של הבעל עומדות בסכנה וישנה גם פגיעה בשמו הטוב, אשר יכולה לפגוע במעמדו בעבודה ובחייו האישיים.
על מנת למזער את הנזק ממצב שכזה ולפעול להוכחה כי מדובר בתלונת שווא, חייב הבעל לפנות באופן מיידי לייצוג משפטי מקצועי. עורך הדין יעשה כל שניתן כדי להוכיח את חפותו של הבעל ולהביא לסגירת תיק החקירה נגדו ללא הליכים נוספים וללא רישום משטרתי. כן, יפעל להגן על זכויותיו במסגרת הליך הגירושין ואף יבחן אפשרות להגשת תביעה נזיקית לפיצויים בגין לשון הרע נגד בת הזוג.
יט. אחרי הגירושין מתחילים חיים חדשים
אחרי שסערת הגירושין שככה, זה הזמן של כל אחד מבני הזוג להתחיל להכיר את עצמו מחדש, כאדם יחיד, כאינדיבידואל ולא רק כבן זוג או הורה לילדים. עם השנים, הרבה פעמים הזהות האישית קצת מטשטשת והולכת לאיבוד בתוך מרוץ החיים של הבית, הפרנסה, המשפחה.
התאוששות מגירושין- עכשיו לאחר שהליך הגירושין הסתיים, אפשר לעשות שינוי, לפתח את הזהות העצמית, את הביטחון ולהתחיל ליהנות מהזמן הפרטי שיש לכל אחד מהצדדים לאחר הפרידה.
אנו יודעים שזה לא קל, גירושין הם ללא ספק חוויה כואבת, אך הם מאפשרים גם צמיחה אישית אדירה ועתיד טוב יותר לשני בני הזוג.
מה עושים אחרי הגירושין? יש מי שבוחר לחזור אחרי הגירושין, לתחביבים אהובים או לפתח תחומי עניין חדשים.
יש מי ששנים רצה להתחיל להתאמן ואף פעם לא מצא את הזמן לזה.
יש מי שרוצה כעת להשקיע יותר בעבודה כדי להתקדם בקריירה, אולי לעשות הסבה מקצועית והרשימה היא אינסופית.
לצד כל ההזדמנויות החדשות, כמובן שלא פעם, המעבר מחיי נישואין לחיים לבד יכול להיות קשה, מבחינה רגשית ו/או כלכלית, בפרט כאשר מדובר על נישואין ארוכים. חשוב לזהות כי קיים קושי מסוים, לא להתעלם ממנו ולפנות לעזרה מקצועית: פסיכולוג, מטפל בשיטות שונות, קואוצ’ר וכיו”ב, כל מה שיאפשר לפתוח את הלב ולמצוא פתרונות שיסייעו לבן או לבת הזוג לפרוח מחדש.
בסיומו של הליך הגירושין, כאשר הכל כבר מוסכם ומסודר, זהו גם הזמן לגלות מחדש את הילדים. לבלות איתם זמן איכות, להשקיע בבילויים מיוחדים יחד, בבית או בחוץ. כן, חשוב להמשיך להיות קשובים לילדים, למסרים הגלויים והנסתרים ולוודא כי הם עיבדו את הגירושין וחשים בטוחים ואהובים.
היבט נוסף בהקשר זה הוא שמירה על קשר תקין עם ההורה השני, בפרט כאשר מדובר על אחריות הורית משותפת. אז, שיתוף הפעולה צמוד יותר ותדיר יותר. יש לזכור כי גם לאחר הפרידה, הילדים רואים וחשים הכל ויחסים בריאים ונטולי מתח בין ההורים, יעניקו להם תחושת יציבות וביטחון.
ככל שהיחסים תקינים ובני הזוג לשעבר מתקשרים בצורה בריאה, זה מצוין, אך אם עולים קשיים, כדאי לתת להם את תשומת הלב ולנסות ללבן את הדברים. בעת הצורך, יוכלו ההורים אף לפנות לטיפול מקצועי, אשר יסייע להם לתקשר בצורה טובה יותר ויעילה יותר, הכל למען הילדים.
