(א) ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.
(ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א’ דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
בהליך פשיטת רגל על ביהמ”ש המחוזי הדן בהליך , לקצוב מזונות הילדים (פס”ד בע”מ 3897/11).
פס”ד בתיק פש”ר 1831/00 , נקבע כי סע’ 128 הינו חלק ממערכת דינים מיוחדת בין הקובעת את מעמד מזונות הילדים לבין חובות הנושים . ובכך מאפשר סע’ זה לביהמ”ש לקצוב את מזונות הילדים באופן מיידי שלהם זכות קדימה.
ההבדל בין פסיקת מזונות לקציבת מזונות בפש”ר
בפס”ד ע”א 8993/04 נקבע , כי כאשר דן ביהמ”ש המחוזי בקציבת המזונות עליו לקחת בחשבון במקביל גם את חובות הנושים , כלכלת החייב עצמו , וכל שינוי אף שאינו מהותי יכול להוות עילה לשינוי בתשלומים ועריכת איזון מחודשת דבר שאף יכול לפגוע במזונות הילדים , מה שאין כן לא נעשה בפסיקת מזונות דן ביהמ”ש לענייני משפחה שבו דן הוא רק במרווח הצר של מזונות הקטינים בלבד.
בפס”ד 1831/00 פלונית נ’ פלוני בו נדונה קציבת מזונות במסגרת פש”ר נקבעה כי המזונות בשלב הראשון הינו נקודת מוצא בלבד וצרכי הילדים הקטינים אינם חזות הכל , וכי ביהמ”ש בוחן בתיק זה אף את צרכי הנושים האחרים.
ברע”א 7210/09 פלוני נ’ פלוני קבע נשיא ביהמ”ש העליון כב’ השופט גרוניס כי קציבת מזונות בהליך פש”ר יתכן שתהיה נמוכה מפסיקת מזונות ע”י ביהמ”ש לענייני משפחה , וכי כל הגדלה של הסכום המוקצב למזונות תיגרע מהסכום שאמור להיות משולם לקופת פשיטת הרגל עבור שאר הנושים.
הנאמן רשאי ואף מחובתו בעת הקצבת מזונות הילדים במסגרת חדלות הפירעון לראות ולהביט בפסקי דין הקשורים בחייב הן ביהמ”ש לענייני משפחה עת קבע הוא את פסיקת המזונות , והן בפסקי דין אחרים , וזאת עוד קודם ייתן הוא את תגובתו לבית המשפט המחוזי הדן בקצבת המזונות.
לאור הלכת בע”מ 919/15 בפשיטת רגל
חשוב לדעת , כי במידה וידרוש האב בהליך הפש”ר להפחית בתשלומי המזונות שהוקצבו לו לאור הלכת בע”מ 919/15 וייעתר לכך ביהמ”ש הרי שכספים אלו שקוזזו לו יעברו לקופת הכינוס לטובת הנושים.
הסכם ממון והסכם גירושין לעומת נושים בהליך פשיטת רגל, מי גובר?
לעיתים כאשר סבור ביהמ”ש כי עסקינן בחייב המנסה להבריח את נכסיו או אם וכאשר עסקינן בהעדפת נושים ע”י הסכם ממון , או במזונות גבוהים שנקבעו בהסכם הגירושין אשר אינם תואמים לאיזון המשאבים , אזי יכול ויבטל ביהמ”ש את הסכם הממון או הסכם הגירושין הנוגעים לרכוש ולכספי החייב.
לדוגמא , בפס”ד פש”ר 1685/07 דן ביהמ”ש האם הסדר מזונות רחב וחריג במיוחד גובר על פני נושים בתיק פש”ר , וזאת לאחר שעתרה האישה כנגד החלטת הנאמן שהכיר בתביעתה למזונות באופן חלקי ורק חלק מהסכום שתבעה תקבל היא לידיה מהנימוק כי חוב המזונות הינו כדין נשיה רגילה מאחר וחורג מהמזונות המקובלים.
ביהמ”ש סבור כי יש לייצר איזון בין צרכי הרעיה למזונות לבין הנושים , וזאת על אף שאמר ביהמ”ש כי אין כל פסול בהתחייבויות החריגות מהמקובל של הבעל לרעייתו מתוך מטרה לפצות עבור השנים האבודות שלה לקריירה למען קידום התא המשפחתי , אך מאידך גיסא בפן החיצוני סבור ביהמ”ש שיש ליישר קו ביחסים שבין הזוג הזכאי למזונות לבין שאר הנושים , וכי רעיית החייב אינה יכולה להציג עצמה כנושה חיצוני בלבד.
ביהמ”ש אף מגלה את חששו כי יכול והחייב יכול להשתמש בהסכם גירושין או הסכם ממון , כדרך לשמור על כל משאביו בתוך התא המשפחתי , על אף שנמצא בהליך פשיטת הרגל דבר שהינו בלתי סביר באופן קיצוני שיכול להכשיל את הדין בכל הנוגע לחדלות פירעון , ובכך אף לגרום למציאת פריצה כדי להבריח נכסים ורכוש ולשמר את אינטרס החייב כדי לחסן ולעצב את נכסיו באמצעות הסדרים פנים משפחתיים תוך התעלמות מהאינטרס הנושים . אפשרות שיכולה לתת לכל זוג כדי לחסן עצמו מדיני חדלות הפירעון באמצעות הסכם או חוזה אפילו שהינו פיקטיבי בכלל.
הוסיף ביהמ”ש בפס”ד , באומרו כי ביהמ”ש הכיר בהלכת השיתוף גם בחובות הזוג במקביל לזכויות על אף שהדין הנוהג אינו מחיל זאת באופן אוטומטי , אלא שלפי טעמו יש בכך טעם נפגם , מאחר וכאשר בת הזוג שנהנתה מעסקיו והצלחתו של בעלה הרי ששניהם גרפו כסף רב ובכך נהנה מיזה כל התא המשפחתי אך כעת שכאשר פשט הוא רגל מנסה היא לנתק כל קשר לכך , דבר שאינו ראוי ואינו מקובל וכל זה על גבם של שאר הנושים .
לאור כל האמור פעל ביהמ”ש לפי סע’ 78 (4) לפקודת פשיטת הרגל הקובע כדלקמן:
(4) בית המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו מצא זאת לצודק בנסיבות הענין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו-(3), כולם או מקצתם.
ובכך דחה ביהמ”ש את ערעורה של האישה.
הערת שולים לעניות דעתי , העובדה שבפועל על אף הסכם הגירושין , חיו ועדין חיים אותם בני הזוג עוד שנים רבות תחת אותה קורת גג מלמד כי הצדדים עשו את ההסכם מכוון ובמטרה לנשל את הנושים מכל מזכאותם לנשיה.
לסיכום הדברים
גם אם יפסק ע”י ביהמ”ש למשפחה סכום מזונות , יכול וכאשר יפשוט החייב רגל או יכנס הוא לחדלות פירעון , הרי שיקצוב ביהמ”ש המחוזי סכום נמוך משמעותית במזונות הילדים תוך התחשבות בשאר הנושים , ואף במידה ויקבל החייב הפטר , הפטר זה אינו יכול לעניין מזונות הילדים.
בעניין מזונות בהליך פשיטת הרגל לא יתן ביהמ”ש יד להעדפת נושים תוך ניסיון להברחת כספים דרך הסכמים משפחתיים כאלו ואחרים , ולא בנקל יפגע הוא בשאר הנושים.
אם הנכם מתלבטים בעת מהלך של חדלות פירעון ומזונות יחדיו , אין ללמוד בין מקרה בו אתם נמצאים לכל מקרה אחר , וכי מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה שיבחן הוא את כל הפרמטרים בתמונה רחבה יותר תוך בדיקה יסודית של הדברים.
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית מה סיכוי התביעה , ואיך עליכם להתגונן מפני תביעה שכזו ע”פ הפסיקה והחוק.
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי.
עצה מומלצת: מומלץ בתחילה לנסות ולהגיע להסכם בהידברות עם החייב , וזאת רק כדי שלא להביא את החייב למצב של חדלות פירעון , שאין ספק שבמצב שכזה יכול והמזונות יופחתו לו מהממוצע , ורק אם אין שום ברירה אחרת יש לפנות לערכאה המתאימה.
