על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לשינוי סכום המזונות, על התובע לפעול בעניין זה בתום לב ובניקיון כפיים.
בפס”ד תמ”ש 12000/03 נקבע ע”י כב’ השופטת צילה קינן בפס”ד בעניין תביעה להפחתת מזונות , בהאי לישנא: “לאור הדמיון שבין פסק הדין בעניין מזונות לבין צווים שהוצאתם מעוגנת מבחינת שורשם בדיני היושר, וכאשר המטרה היא למנוע עיוות דין , אחת המסקנות הנגזרות מכך שהיא שמי שמבקש את תרופת השינוי צריך לפעול בתום לב ובניקיון כפים.
בפס”ד תמ”ש 107782/00 קבע כב’ השופט שוחט לעניין תביעה להפחתת דמי המזונות , כי מי שתובע הפחתת מזונות, צריך לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את כל הכנסותיו בגילוי לב.
בפס”ד תמ”ש 13724/04 קבעה כב’ השופטת אספרנצה אלון , כי הליך חדש בעניין מזונות אינו אמור לשפר מקצים בבחינת שיטת “מצליח” וקבעה כי פנית התובעת לבית המשפט בהליך הנוכחי בפרק זמן כה קצר ובהיעדר עילה מהווה חוסר תום לב וניצול לרעה של זכות הנגישות לביהמ”ש.
עוד הוסיפה , כי שימוש בזכות דיונים כפופה לתום לב כפי שנאמר בע”א 11321/05 בנק דיסקונט לישראל בע”מ נגד שנפ ע”י כב’ הנשיאה בייניש , כי עקרון תום הלב מהווה עקרון על בשיטתנו המשפטית אשר מצודתו פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל , ואף כדברי כב’ השופט אלון בע”א 700/81 פז נגד פז , וכי מעקרון זה נגזר כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המוגנים בכללי הפרוצדורה האזרחית בדרך מקובלת ובתום לב , ועליהם לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהתחשב במכלול נסיבות העניין.
מחובת תום הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט . תכליתו של איסור זה כפולה : במישור הציבורי, מטרתו לשמור על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל דין להשתמש לרעה בבתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק . במישור הפרטי, מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי הדין המתדיינים בפני בתי המשפט.
בפס”ד ע”א 539/78 לואל ואח’ נגד לויס ואח’ , וע”א 6339/97 רוקר נגד סלומון, קבעו כב’ השופטים חשין ולוין , כי לצד האיסור על שימוש לרעה בהליך השיפוטי, מסורה בידי ביהמ”ש סמכות טבועה למתן סעד דיוני בגין שימוש לרעה בהליכי משפט, סמכות זו הינה חלק מהסמכויות הנתונות בידי ביהמ”ש בשל עצם אופיו של המוסד השיפוטי ולשם הסדרת התנהלותו התקינה של הדיון השיפוטי, במטרה לאפשר לביהמ”ש להכריע בסכסוכים המובאים בפניו. מדובר ב”אותה סמכות מינימאלית בענייני נוהלי יעילות המשפט וצדקתו, הדרושה לביהמ”ש כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים , והוא עשיית משפט צדק.
בפס”ד תמ”ש 7464/02 , ציין כב’ השופט בן ציון גרינברגר את חובתו של בעל דין לנהוג בתום לב באלו המילים: “עפ”י ההלכה שנפסקה בע”א 32/81 הנ”ל, חיוב במזונות והגשת תביעה למזונות היא בגדר פעולה משפטית שסעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), חל עליה, ו…הקשר בין פסיקת מזונות או שלילת מזונות לתום לב נקבע בפסקי דין נוספים . בע”א 468/84 קוטלר נ’ קוטלר, נקבע כי דרישת תשלום המזונות בנסיבות המוכחות אינה מתיישבת עם חובת ההגינות ותום הלב.
בפס”ד תמ”א 5534/92 לוי נ’ לוי, דינים דחתה השופטת רוטלוי , תביעה על בסיס של העדר תום לב , את טענת הבעל כי הוא פטור ממזונות אשתו בגין בגידותיה , הואיל ואף הוא קיים יחסים עם אישה אחרת.
לסיכום הדברים
בתביעת להפחתת מזונות או הגדלת המזונות , מוטלת חובת תום לב ולהגיע לביהמ”ש בידיים נקיות ותוך שקיפות מלאה , מאחר ולא לא בנקל יפחית או יגדיל בהימ”ש את מזונות הקטינים , על אחת כמה וכמה כאשר מצא הוא כי אין התובע/ת מגיע בדרישה להפחתת/להגדלת המזונות בידיים שאינן נקיות ובצורה בלתי שקופה , אלא ההפך יכול ויטיל הוצאות גדולות על הצד שפעל בחוסר תום לב.
גם אם נראה בעינכם כי הצד השני יטען כנגדכם לחוסר תום לב , אין ללמוד באופן ישיר ממקרה אחד למקרה אחר , ומשכך מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה שיבחן הוא את כל הפרמטרים בתמונה רחבה יותר תוך בדיקות יסודיות.
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית מה סיכוי ההצלחה בתביעה לביטול המזונות מחד גיסא , ומאידך גיסא מה סיכויי ההצלחה בהגנה לתביעה שכזו.
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי.
