ראשיתם של דברים – חובת המזונות של בעל כלפי אשתו יהודייה שעודנו נשוי לה מעוגנת בדין העברי , קרי דין תורה (הדין האישי) , ואף בשטר הכתובה , בהם יחויב הבעל ע”פ רמת החיים לה הורגלה האישה מדין “עולה עימו ואינה יורדת עימו”.
מאמתי תהיה זכאית האישה למזונות אישה?
האם תהיה זכאית האישה למזונותיה מיום בו הגישה את תביעתה או מיום בו הפסיק בעלה לכלכל אותה?
ע”פ המשפט העברי נקבע כי מזונות אישה הינם חלים מיום הגשת התביעה ולא ניתן לזכות במזונות אישה באופן רטרואקטיבית .
הלכה פסוקה זו במשפט העברי נקבעה ע”פ שיטת הרמ”א (אבן העזר סימן ע – סע’ ה) שנעוצה שיטתו בשיטת הרמב”ן והריטב”א (מתקופת הראשונים) שקבעו , כי מאחר ודרכן של נשים לגלגל על בעליהן לסייען , ומשלא תבעה , הפסידה.
בפס”ד בתיק מס’ 9090-22-2 קבע ביהד”ר בנתניה , במקרה חריג , כי חיוב הבעל במזונות אשתו הינו מיום בו עזב הוא את אשתו וילדיו , דהיינו , חייב בית הדין את הבעל במזונות אישה עבור חודשים קודמים , ליום בו הגישה האישה את תביעתה למזונותיה . בנימוק כי במקרה זה אין מקום לומר שהאישה מחלה על חוב המזונות העבר מאחר וכבר קיים פס”ד נגד האב בתביעה שהגישה בעבר , וכי בכל הדיונים שהתקיימו בנושא הגירושין עלה גם נושא מזונות האישה.
מזונות אישה בדין האזרחי (הנוהג לפי הדין האישי)
חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי”ט 1959, סע’ 2 (א) קובע כדלקמן:
2 (א) אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה”.
משכך חובת הבעל במזונות אשתו קיימת כל עוד והזוג עדין נשוי , והיו נידונים מזונות אלו בעת בו הנישואין יעלו על סרטון על פי הדין האישי , דהיינו המשפט העברי.
בפס”ד ע”א 256/65 מילר נ’ מילר נקבע כי , אישה החיה בנפרד מבעלה אינה יכולה על פי המשפט העברי לתבוע מזונות מבעלה , אא”כ יכולה היא להוכיח כי עצם הפירוד אינו היה תלוי בה ומצידה אלא דווקא מצידו של הבעל הוא זה שגרם לפירוד , הרי שיחויב הבעל במזונות אשתו .
במקרה בו ניתן לומר שהיה לאישה סיבה די טובה לעזוב את בעלה ואת הבית כגון שבגד הבעל בה ואינה מסוגלת לגור עימו תחת אותה קורת גג , עדיין יהא חייב הבעל במזונות אשתו.
בפס”ד ע”א 353/65 חכם נ’ חכם נקבע כי , הכלל הינו כי אם אישה עזבה את בית בעלה מאחר וזה היכה אותה הרי שזכאית היא למזונות, אך יחד עם זאת אין להגיד כי זכאית היא למזונות לעולמי עד גם במידה ובעלה מפייסה ורוצה לתקן את המעוות , ואין כל מניעה ממשית שתחזור אליו.
כיצד תקבע גובה קצבת מזונות האישה?
סע’ 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט- 1959 נקבע:
על אף האמור בחוק שיווי זכויות האישה, תשי”א-1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן-זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון גם מכל מקור אחר.
ע”א 596/89 יצחק לוי חקק נ’ הילדה לוי חקק , נפסק שלשם קביעת מזונות האישה יש להתחשב בהכנסותיה של האישה מנכסיה ועבודתה.
בפס”ד תמ”ש 21382/01 , נקבע כי , לאור תיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 סע’ 5 א’ לחוק , ניתן להורות על חלוקה מידית של הנכסים מכוח איזון משאבים של הצדדים , ובכך לאפשר לאישה להתפרנס מנכסיה הכספיים באופן מיידי.
יתר על כן כי על פי המשפט העברי נקבע כי “עולה עימו ואינה יורדת עימו” , קרי , מזונות אישה ימדדו על פי רמת חיים בה חיו בני הזוג עת היו חיים יחד בזוגיות.
לרוב ביהמ”ש נוטה לפסוק , כי על אף שרמת חיי התובעת היו גבוהים במחיצת הנתבע , אך אם במידה ולתובעת נכסים משל עצמה כגון נכסי נדל”ן, פיקדונות , כספיים בהיקף גבוה וזכויות סוציאליות על אף שאין להתחשב בנכסי המלוג של האישה ובפירות הפוטנציאליים שביכולתה להפיק מהם במסגרת חישוב סכום המזונות יטה ביהמ”ש לגדוע בתשלומי מזונות אישה מאחר ולא תותר אותה תובעת רעבה ללחם , ואין כל מניעה לקחת אותם בחשבון לצורך הערכת יכולת הקיום של האישה במסגרת בחינת התנאים לקציבת מזונות.
לסיכום הדברים
בעניין מזונות האישה לא בנקל יורה בית הדין או בית המשפט לבטל מזונות אישיה כלא היו אלא בנסיבות מסוימות , מאחר ובמזונות אישה , ראתה ההלכה (ואף המחוקק) לתת למזונות אלו הגנה מיוחדת , שלא בנקל תפסיד האישה את פת לחמה.
גם אם הנכם מתלבטים האם היכן אתם בהגדרה בכל הקשור למזונות אישה , אין ללמוד בנקל ממקרה למקרה , ולכן מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה שיבחן הוא את כל הפרמטרים בתמונה רחבה יותר , תוך בדיקה יסודית לפי המקרה שלכם.
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית מה סיכוי התביעה לזכות במזונות אלו , או שבכלל ותדחה התביעה.
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי.
