סע’ 262 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד 1984 קובע:
(א) הוגש כתב תביעה, תומצא לנתבע הזמנה ערוכה לפי טופס 28 או טופס 29, לפי הענין, ובה יוזמן להגיש כתב הגנה לתביעה תוך חמישה עשר ימים לאחר המצאת ההזמנה, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם.
סע’ החוק קובע כי על הנתבע יש להגיש כתב הגנה תוך 15 יום בלבד מה שאין כן בכתבי הגנה בתביעות אחרות ורגילות על הנתבע להגיש תוך 30 יום.
תיקון מס’ 9 לסעיף 266 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד 1984 קובע:
(א) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ב) ראה בית המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת משנה (א), יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה.
תק’ (מס’ 9) תשע”ב-2012
(ג) החלטת בית המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר.
תיקון החוק מחייב את ביהמ”ש לתת החלטה מהירה ככל האפשר הנוגעת לסעד למזונות הילדים והאישה תוך שמירת האינטרסים של הזכאים למזונות.
סע’ 265 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד 1984 קובע:
(א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן – הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.
כיום מאפשרים בתי המשפט כי עם הגשת התביעה זכאי התובע להגיש בצירוף לתביעה גם את הבקשה למזונות זמניים בצירוף תצהיר לאימות העובדות ובכך לחסוך זמן למתן החלטה מהירה.
מהותם של סע’ 262 (א) סע’ 265 (א) , ושל תיקון מספר 9 לס’ 266 לתקסד”א , נועדו לקצר במאוד את משך הזמן מיום הגשת כתב התביעה למזונות זמניים ועד למתן פס”ד דין מאחר ועסקינן בבקשה דחופה וסעד חירום למזונות שלעיתים הינה בקשה לקיום החיים של הקטינים והאישה.
מתי ביהמ”ש יכול ויעכב את החלטתו למזונות זמניים?
סע’ 265 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד 1984 קובע:
(ד) הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך כאמור בתקנת משנה (ג), תזמין יחידת הסיוע את בעלי הדין לפגישה שתתקיים בתוך עשרה ימים, על הפגישה יחולו תקנות 258כב ו-258כד; סירב המבקש להופיע לפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ”ה-1995 (להלן – ההודעה), או שהמשיב לא התייצב לפגישה ביחידת הסיוע, יגיש המשיב את תשובתו כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה או מהמועד שנקבע לפגישה ביחידת הסיוע.
סעיף 265 (ד) יוצא איפה כי מגן הוא על הנתבע כי אם בתגובתו לתביעה יגיש הוא בקשה ליישוב סכסוך , יוצא איפה שיכול הוא לעכב את החלטה בדבר מזונות האישה והילדים עד להתקיים הפגישה ביישוב הסכסוך.
על אף כל האמור חשוב להדגיש , כי בפס”ד ע”א 1/69 אמר ביהמ”ש כי , אין אפשר לשלול את האפשרות כי ככל ותוגש תביעה למזונות זמניים ללא כל הוכחה או ראיה כי ידחה את התביעה , מאחר ואין לראות בתביעה למזונות זמניים שהינה תביעה כספית שונה מכל תביעה כספית רגילה , קרי , יכול ומוסמך ביהמ”ש באותה מידה לדחות תביעה למזונות ללא כל הוכחות.
מהו הסכום המינימאלי שיפסוק ביהמ”ש למזונות זמניים כאשר לא הוצגו לו ראיות?
כאמור , ע”פ הלכת ע”א 92/85 , הרי שלשם צרכי הילדים המינימליים אין צורך למעשה בהצגת ראיות , נכון לעת כתיבת מאמר זה סכום המזונות לרוב יעמוד על סך 1,350 ₪ לילד.
בפס”ד ע”א 552/87 נקבע כי כאשר ישנם מספר ילדים יכול ומוסמך ביהמ”ש לפסוק אף סכום נמוך יותר עבור כל ילד וזאת ככל ומספר הילדים גדול יותר , ולאו דווקא לחשב לפי מכפלות של הסכום המינימאלי כפול מספר הילדים.
לסיכום הדברים
מזונות זמניים , ראה המחוקק בהם כסעד זמני ועזרה דחופה , יחד עם זאת קבע המחוקק פרוצדורה לשם תביעת מזונות זמניים אלו.
אי הצמדת ראיות הן לתביעה למזונות זמניים יכולים להוות כרועץ לתובע/ת ואף להגנה , יכול ובית המשפט ידחה את התביעה או מאידך גיסא יקבל הוא את כתב ההגנה וידחה את התביעה במידה ולא צורפו ראיות לכתב התביעה.
אם הנכם מתלבטים הן לעניין מזונות והן לעניין הפרוצדורה , מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה ושיבדוק את כל הפרמטרים בתמונה רחבה יותר תוך בדיקה יסודית.
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית מה סיכוי התביעה לזכות במזונות אלו , או שבכלל תדחה התביעה.
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי.
