ראשיתם של דברים – בעת חישוב מזונות ילדים , נחלקים מזונות אלו לשני קטגוריות , הקטגוריה הראשונה הינם מזונות הכרחיים בעבור הילדים כגון מזון, הלבשה , מגורים , חינוך ורפואה . והקטגוריה השנייה הינם מזונות שאינן הכרחיים כגון חוגים , שיעורים פרטיים, בילויים , נסיעות לחו”ל, מתנות , ימי הולדת וכדומה.
מזונות ילדים נקבעים על פי הדין האישי , דהיינו על פי המשפט העברי , וכאשר דן ביהמ”ש במזונות הילדים נלקח בחשבון מהו גיל הילדים , כדלקמן:
עד גיל 6 – ע”פ המשפט העברי הינם מזונות חובה על האב , ואינם תלויים בשום דבר.
מגיל 6 ועד גיל 18 – מזונות הילדים הינם מדין צדקה , ומזונות אלו היו משולמים באופן שווה ויחסי בהתאם ליכולות הכלכליות של שני ההורים ובהתאם לזמני השהות של הילדים.
גובה תשלומי המזונות נקבעים ע”י ביהמ”ש תוך התחשבות בצרכי הילד, הכנסות הצדדים , ובהתאם לגיל הילדים (חובה , או מדין צדקה) , לכן בעת ניגשים לביהמ”ש בתביעה למזונות יש חשיבות רבה מאוד להציג את כל צרכי הילדים כדי שבעת יינתן פס”ד למזונות יבא בפני ביהמ”ש כל צרכי הילדים.
(ע”א 4515/92 סילביה שטיין נ. לדיסלאו שטיין) , ואם גבר תובע להפחתה מסיבה כלשהי , אזי על התובע להוכיח לא רק שהכנסתו ירדה אלא גם שגם כושר השתכרותו נפגע” (תמ”ש 33252/99).
הפחתת מזונות בעידן הקורונה
על אף שנראה מפס”ד רבים כי ירידה בהשתכרות של אחד מהצדדים די בכך כדי לבקש מביהמ”ש סעד לדון במזונות הילדים , נראה כי בתי המשפט נתנו את דעתם בעתיו של עידן הקורונה וקבעו כי חל”ת /או פיטורין בעידן הקורונה אינה עילה מספקת לכשעצמה כדי להפחית במזונות הילדים , מאחר וביהמ”ש רואים בקורונה משבר זמני בלבד שאינו צריך להשליך על גובה המזונות בטווח עתידי , מה גם כי לא ניתן לשנות מצב קיים כתוצאה משינוי זמני , ומשכך אין מדובר בשינוי נסיבות מהותי.
בפס”ד שניתן לאחרונה במהלך תקופת הקורונה , בתביעה שהגיש האב להפחתה בגובה המזונות שנפסקו טרם התפרץ נגיף הקורונה , טען כי בשל התפשטות הנגיף אין לו כלל הכנסה כעצמאי , אינו זכאי לדמי אבטלה , וכי האישה ובן זוגה החדש עשירים. לאחר שדן בביהמ”ש לענייני משפחה בתביעת האב החליט הוא לדחות את בקשתו בנימוק כי עניין הקורונה הינו דבר זמני וחולף שאינו אמור להשליך על גובה המזונות בטווח העתידי.
לאחר שהאב ערער לבית המשפט המחוזי , גם שם נדחה ערעורו בנימוק כי נגיף הקורונה הינו זמני. ומשכך יוצא איפה כי שני ערכאות דחו בקשת אב להפחתת מזונות בעקבות סיבות זמניות , וסבורים בתי המשפט כי סיבות זמניות שהינם מהותיות וזמניות , אינם יכולים לעמוד בפני עצמם לשם הפחתה בדמי המזונות.
התפיסה בהחלטות אלו שנקטו בתי המשפט לדחות את בקשת האב עקב סיבות זמניות , נעוצות בעובדה כי למזונות ילדים קיימת הגנה גורפת בחוק והינם כחוב בעל זכות קדימה , מאחר ויש חובה אבסולוטית לספק לילדים את הצרכים הבסיסים ביותר כגון , קורת גג , מזון , ביגוד וחינוך.
דוגמאות להגנה גורפת בחוק לדמי מזונות , כגון:
דמי המזונות אינם ניתנים לעיקול מההורה המקבל לשם ילדיו.
קצבת נכות אינה ניתנת לעיקול למעט עבור חוב דמי מזונות.
משכורת , לא ניתנת לעיקול עד גובה מסוים לשם מחייתו של החייב , למעט בחוב מזונות המאפשר לעקל מהשקל הראשון.
בהליך חדלות פירעון ופשיטת רגל , חוב מזונות מקבל זכות קדימה.
במקרה של חייב מזונות שאינו משלם , ומשכורת האם נמוכה , המל”ל נכנס בנעלי האב.
הגדלת מזונות בעידן הקורונה
בפס”ד תלה”מ 44946-05-19 נראה כי דווקא נטה ביהמ”ש ההפך מכך , ודווקא בחר להגדיל את המזונות הזמניים של הילדים עקב שינוי נסיבות מהותי הקשור בקורונה , וזאת מתוך דאגה לספק לקטינים את הצרכים בעת משבר הקורונה.
הבעל שהתנגד לבקשה טען כי , נסיבות האם הינן נסיבות זמניות , וכי התובעת אף מקבלת מזונות אישה , אך בית משפט החליט בכל זאת להגדיל את המזונות הזמניים לתקופה נוספת . הבעל הגיש בקשת רשות ערעור , אך ביהמ”ש המחוזי בפס”ד לא שינה את החלטת בית משפט לענייני משפחה מתוך הגנה על הקטינים , אם כן יוצא איפה , כי הגדלת המזונות לתקופה קצרה בעקבות הקורונה אושרה בשתי הערכאות.
מה הדין לעניין הפחתת מזונות במקרה שהאב יהודי והאם גויה?
בפס”ד מעניין , בו תבעה האישה את האב במזונות גבוהים עבור הקטין , טען האב להגנתו כי יש לדון לגבי מזונות אלו לפי הדין האזרחי ולפסוק לו מזונות מופחתים , מכיוון והאישה אינה יהודיה שהרי עברה היא רק גיור רפורמי שאין הרבנות מכיר בגיור זה , נוסף על כך הוסיף האב כי עצם העובדה שהיא בעלת נכסים והכנסה גבוהה מאוד עליה להשתתף בצרכי הקטין.
בפס”ד דין זה קבע ביהמ”ש כי על אף שהאישה עברה גיור רפורמי , הרי שהמזונות היו נדונים לפי דין תורה מאחר והגיור הרפורמי נחשב בבתי המשפט בישראל כגיור שווה ערך לגיור האורתודוקסי . ומכיוון שבמקרה זה הילד הינו מתחת לגיל שש על האב לזון את בנו בדברים הבסיסים וההכרחיים.
על מי נטל ההוכחה?
בפס”ד ע”א 381/86 אבין נ’ אבין , וע”א 88/94 קטן נ’ קטן נקבע , כי נטל ההוכחה מוטל על מי שמבקש לשנות את מה שנקבע בהסכם המזונות שבין הצדדים או בפס”ד למזונות.
בפס”ד בע”א 442/83 קם נגד קם נקבע גם כן , כי נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות המהותי בין המצב דאז מול המצב הנוכחי , הוא על התובע להפחתת המזונות , בראיות ועובדות בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.
בפס”ד תמ”ש 13670/05 קבע כב’ השופט שנהב , כי בסיכומו של דבר אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין הורי הילדים , אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שכנוע חזק , שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיקות התערבות במה שהוסכם.
לסיכום הדברים
לרוב בתי המשפט יטו לבקשה להפחתת מזונות רק אם ארע שינוי נסיבות מהותי , ודווקא בנסיבות דווקניות היורדות לשורשו של ענין , וכי אי שינוי של פסק הדין יביא לתוצאה בלתי צודקת רק אז יטה ביהמ”ש אוזן לעתירתו של התובע.
לא כל שינוי מינורי מהווה בסיס להפחתה כזו . גם אם נראה כי חל שינוי נסיבות מהותי , אין ללמוד באופן ישיר ממקרה אחד למקרה אחר , ותמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה שיבחן הוא את כל הפרמטרים בתמונה רחבה יותר ולא להתמקד בפרמטר אחד בלבד .
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית האם אכן מדובר בשינוי נסיבות משמעותי ומהותי כי בגינו יש סיכוי שהתערב ביהמ”ש להפחתת המזונות או מאידך להגדלת המזונות.
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי.
אם נהניתם מהפוסט והוא תרם ועזר לכם , אשמח אם תפיצו אותו באחת מהאפשרויות שלמטה.
