תביעות למזונות שבין קרובי משפחה מבוססות על החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) רק במקום בו הדין האישי , ומאחר והדין האישי מחייב את אב במזונות הן כלפי אשתו והן כלפי ילדיו בלבד , אזי יכול בית המשפט מכוח סע’ 4 ו -5 לחוב אדם המזונות כלפי בן משפחתו .
חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) , תשי”ט 1959 , סע’ 4 לחוק קובע , כדלקמן :
4 . אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו , והם ,
(1) . הוריו והורי בן-זוגו
(2) . ילדיו הבגירים ובני זוגם
(3) . נכדיו
(4) . הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו
(5) . אחיו אחיותיו שלו ושל בן-זוגו
סע’ 5 לחוק קובע , כדלקמן :
5. אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה :
(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן –זוגו ושל הילדים הקטינים והילדים הקטינים של בן-זוגו.
(2) אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.
(3) אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם בסדר שנקבע בסעיף 4″ .
האם ניתן לתבוע את האם במזונות ילדים כאשר הילדים במשמורת האב?
תביעות של ילדים כנגד אמם הינם דבר שבשגרה , וישנם פסקי דין שקבעו כי במידה והקטינים נמצאים במשומרת האב , יכול האב בשם הקטינים לתבוע את מזונותיהם מהאם , אך מאידך גיסא ישנן פסקי דין אחרים שפטרו את האם ממזונות הילדים על אף שנמצאו הם במשמורת האב , הכל לפי כל מקרה ונסיבותיו שלו .
לרוב בתי המשפט ינקטו לדחות תביעות למזונות ילדים על אף שנמצאים הם במשמורת האב על אף שהילדים מעל גיל שש (וכל שכן מתחת לגיל שש) , מאחר והחיוב האבסולוטי הינו על האב מכח הדין האישי (המשפט העברי) הקובע בתמצית הדברים , כדלקמן :
האב חב בצרכים ההכרחיים של הילדים דהיינו קורת גג , מזון , ביגוד והנעלה , חינוך ורפואה עד גיל חמש עשרה , ומגיל זה והלך שווים האם והאב באחריותם כלפי הילדים , ועליהם לשאת באופן יחסי ובהתאם להשתכרותם בצרכי הילדים .
להלן פס”ד המחייבים את האם במזונות הילדים:
בפס”ד תמ”ש 13325-12-13 פלוני נ’ פלונית קבע כב’ השופט יהורם שקד , בהסתמך על חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ולא ע”פ הדין העברי , כי במקרה בו מדובר בנישואי תערובת והקטין במשמורת אביו כי האם תשלם לידי האב סך של 1,133 ₪ לחודש בנוסף ל 40% מהוצאותיו הרפואיות , וזאת בהסתמך על פוטנציאל השתכרות האם עומד על 4,000 ₪ לחודש .
פס”ד תמ”ש 6117/02 חייבה כב’ השופטת שפרה גליק את האם בהשתתפות במזונות הקטין נשוא התביעה, בשווי של 25% מצרכיו שאותם העריכה ב- 700 ₪ ועל כן חייבה אותה ב- 175 ₪ לחודש .
בפס”ד תמ”ש 34894-08-10, חייבה כב’ השופטת רותם עיאש אם לילדה בסך של 250 ₪ לחודש, וזאת כאשר קיים נתק בין הבת לאם ביוזמת האם דווקא .
בפס”ד תמ”ש 407765/02, חייבה כב’ השופטת מירה דהן אם לשלם למזונות בתה הקטינה סך של 600 ₪ לידי האב, כאשר האם גם אינה מתראה עם הקטינה.
בפס”ד ע”א 2776/94 , מ”א 5677/93, הינד נ’ הינד , ע”א 166/66 גולדמן נ’ גולדמן , ע”א 508/70 נתוביץ נ’ נתוביץ , ע”א 4523/90 קהאן נ’ קהאן , ע”א 93/85 שגב נ’ שגב ועוד פסקי דין אחרים התייחס ביה”ש בחובת האם לשלם מזונות לאבי הילדים כחלק מהשתתפותה במזונות ילדיה .
בפס”ד תמ”ש 4869/99 , תמ”ש 33690/02 , תמ”ש 10218/02 ובעוד פסקי דין אחרים ניתן לראות כי לכאורה “מרחמים” בתי המשפט על הנשים בו קבעו , כי בעניין מזונות קטינים מאימם מקום בו הם במשמורת אביהם , כי במסגרת העברת משמורת של קטין מאימו לידי אביו מקופלת גם חובת האב אליו הועברה המשמורת, לטפל בקטין ולכלכלו .
מה דינם של הורים התובעים מזונות מילדיהם?
על אף שמדובר בסוג תביעות חריגות וקשות כאשר ההורים נזקקים לילדיהם , הרי שישנם פסקי דין בהם חויבו הילדים במזונות הוריהם , וישנם פסקי דין בהם נפטרו הילדים ממזונות הוריהם .
מה דינה של תביעה למזונות בין אחים , והאם קיימת חובת מזונות שכאלו?
לאור לשון החוק , נמצא כי באופן עקרוני ניתן להגיש תביעה למזונות כנגד האחים בהתאם לסע’ 4 לחוק .
תביעה למזונות כנגד בן משפחה (אח או אחות) יכולים ויעשו בתנאים המצטברים לסע’ 5 לחוק , ומשכך התייחס ביהמ”ש בעת תביעה שכזו לשני פרמטרים עיקריים , האחד , מהו מידת צריכותו של התובע למזונות (סע’ 5 (2) ? והשני , מה הוא מידת יכולתו של הנתבע לזון את אחיו (סע’ 5 (1) ?
חשוב להדגיש , כי אין אחידות בפסק דין למקרים שכאלו , והכל תלוי ספציפית לכל מקרה ומקרה ונסיבותיו . (לא רק דווקא במזונות אלו , אלא בכל הקשור לענייני משפחה הדברים משתנים בהתאם לנסיבות , ואין דומה מקרה אחד למשנהו ) .
בע”א 4480/93 פלוני נ’ פלונית נידונו תנאי סע’ 5 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) , תשי”ט 1959 , ונקבע בפס”ד זה כי תנאי סע’ 5 (1) ו – (2) הינם תנאים מדין צדקה בלבד , מאחר והחיוב בסע’ (1) אינו חל על כל אחד אלא דווקא על אדם עשיר ואמיד שיש ביכולתו לזון את אחיו , ואילו בסע’ (2) נקבע כי החיוב הוא דווקא כלפי בן משפחה שאינו יכול לדאוג לצרכיו ואין באפשרותו להתפרנס מנכסיו או מעזבון .
בפס”ד ע”א 113/77 יעקב בוימגולד נ’ אביגדור בוימגולד , גם שם התייחס כב’ השופט שמגר לסע’ 5 לחוק התיקון לדיני משפחה (מזונות) וקבע , כי כוונת החוק הינו מדבר דווקא על אדם שעקב מצבו הבריאותי שאינו היה תלוי בו נבצר ממנו להתפרנס , ואין לו כל מקור אחר לכלכלתו .
לסיכום הדברים
בתביעת מזונות כנגד בן משפחה , ראה המחוקק לתת לתובע זכות לתביעתו כאשר עומד הוא בתנאים המצטברים ולא בנקל להשאירו רעב לפת לחמו , עד כדי שיכול והיה ניתן לחייב את בני משפחתו לחייבם במזונות לאחיהם .
גם אם נראה לכם כי אינכם עומדים בקריטריונים כדי לזכות בתביעה למזונות אלו , אין ללמוד באופן ישיר ממקרה אחד למקרה אחר , ומשכך מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה שיבחן הוא את כל הפרמטרים בתמונה רחבה יותר תוך בדיקות יסודיות .
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית מה סיכוי ההצלחה בתביעה לזכות במזונות אלו מחד גיסא , ומאידך גיסא מה סיכויי ההצלחה בהגנה לתביעה שכזו .
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי .
