הלכת ביהמ"ש העליון בע"מ 919/15 למזונות ומדור בשינוי נסיבות
ההלכה הנהוגה קודם נקבעה הלכת בע”מ 919/15
בפס”ד תמ”ש 16785-09-12 , מסוף שנת 2013 פסק כב’ השופט יעקב כהן בפסק דינו הידוע “איני יכול עוד” כי כאשר חלוקת זמני השהות בין ההורים שווה ומשכורותיהם שוות אין כל סיבה לפסוק מזונות ילדים , וכל צד יכלכל את הילדים כאשר הם אצלו ובהוצאות חינוך ובריאות ובמדורם שווה בשווה ובנימוקו קבע הוא כי ערכי הצדק והשוויון של מדינת ישראל מחייבים את בתי המשפט לקבוע זאת.
בפס”ד עמ”ש 50603-01-14 (בערעור שהוגש על פסק דינו של השופט יעקב כהן מהסיבה כי קביעה זו אינה תואמת את הדין האישי . נדון ערעור זה בפני כב’ השופטים וייצמן, מיכל נד”ב ופלאוט. הערעור התקבל בחלקו , ונקבע כי סכום המזונות כולל המדור יעמוד על 50% מהסכום המקובל שהיה נפסק לולא הייתה מתקיימת באותו מקרה משמורת משותפת.
האב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ערעור שנדון ואוחד עם תיק נוסף דומה (עמ”ש 54256-09-14) . כאשר בפסק דין בביהמ”ש העליון לא הביא בשורה של ממש לאבות והשאיר את פסק הדין המחוי על כנו , עד להלכת בע”מ 919/15 בו השתנו והתהפכו היוצרות.
הלכת בע”מ 919/15 משנה את ההלכה הנהוגה לחלוטין
בפס”ד בע”מ 919/15 הפך בית המשפט העליון את היוצרות , בו הכיר לראשונה בשוויון מלא בין ההורים במזונות הילדים (מגיל 6 ומעלה – שחובם מדין צדקה) וקבע , כי במשמורת משותפת בין ההורים על כל הורה לשאת בצרכי הילדים , במזונותיהם ובמדורם כאשר שוהם הם אצלו.
ניצנים ראשונים לשינוי התפיסה המשפטית עקב הלכת בע”מ 919/15
עם החלת ההלכה החדשה , החלה מגמת עליה בתביעות למשמורת משותפת מצד האבות גם כדי להיות מעורב בחיי הילדים , אך גם לשם הפחתת מזונות ותשלומי המדור עקב הלכה חדשה זו , ובכך החלו ניצנים ראשונים של פסקי דין לאור הלכת בע”מ 919/15.
בפס”ד ראשון בביהמ”ש לענייני משפחה שניתן ע”י כב’ השופט אליאס , התקבלה תביעתו של האב להפחתת מזונות הילדים לאור הלכת בע”מ 919/15 ובכך החל בפס”ד זה להיעשות שוויון בין שני הורי הילדים , פס”ד זה ניתן על אף שדחה ביהמ”ש את תביעתו של האב להגדלת המשמורת המשותפת .
גישה זו של כב’ השופט אליאס סוברת כי ניתן לפתוח שוב את עניין מזונות הילדים גם ללא סיבה נוספת , תוך שנועץ הוא את עמדתו בפס”ד דנ”א 3993/07 שהנחה כי העמדה המסורתית במשפט לדורותיו שכאשר נוצרת הלכה חדשה , תוקפה רטרואקטיבי , היות והתפיסה הייתה שהשופטים הגיעו למסקנה שהפרשנות שנהגה עד אותה עת הייתה פרשנות שגויה ולכן יש להחיל את הפסיקה רטרואקטיבית .
בפס”ד נוסף בו תבע האב להפחתה במזונות לאור העובדה כי זמני שהות הילדים הורחבו אצלו במסגרת תביעה קודמת שהגיש להרחבת המשמורת , תביעה שאף היא התקבלה , משכך קיבל ביהמ”ש (השופט פליקס גורודצקי) גם את התביעה להפחתת המזונות , וקבע כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי לאור הלכת בע”מ 919/15 , ועל שני ההורים יחדיו למצות את כושר השתכרותם לרווחת ילדיהם .
בפס”ד עמ”ש 10881-01-16 קבע ביהמ”ש המחוזי , כי יש מקום להתערב בקביעות העובדתיות על אף שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית , אך יחד עם זאת כאשר קביעתו של הערכאה הדיונית נובעות ממסקנות הנשענות על עובדות המצויות אף בפניה יכולה ערכאת הערעור לשקול את העובדות מחדש ולבוא לכלל מסקנות שונות .ובכך קיבל ביהמ”ש המחוזי את ערעורו של האב והפחית את מזונות הילדים תוך התחשבות בעובדה כי האם משתכרת היטב וחלוקת הזמנים בין ההורים הינם שווה.
הפחתה בדמי מדור הילדים לאור הלכת בע”מ 919/15
בפס”ד תלה”מ 18590-11-17 נקבע לגבי המדור כי ישום קביעות פסק הדין במקרה של משמורת משותפת יעשה ברוח העקרונות שנקבעו בסעיף 61 לפסק הדין בו נקבע , כי במשמורת משותפת יישא כל הורה בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ובהוצאות המדור של הקטינים .
בפס”ד תמ”ש 21810-06-16 נקבע כי לא ישולם מדור לאור היתכנות למשמורת משותפת , וכי כל הורה היה אחראי למדורם של הילדים ללא התחשבנות .
בפס”ד 64031-11-16 לעניין המדור נקבע , כי היות וזמני שהות הילדים משותפים , צריכים הן האב והן האם לדאוג למדור הקטינים ולכן כל צד יהיה אחראי לשכירות שלו לפי שיקול דעתו והבנתו.
בפס”ד תמ”ש 16207-01-16 הגדילה כב’ השופטת גליק נוכח ההלכה בע”מ 919/15 וקבעה , כי גם במקרה שאין משמורת משותפת שווה בין ההורים אלא רק חלוקת זמנים ושהות בלבד , אף גם במקרה זה צריך שנתון זה לבא בחשבון בעת פסיקה למזונות מופחתים , בנוסף לנתון של הכנסות של ההורים .
דעתה של כב’ השופטת גליק אף נשמעה בכנס שופטים מחוזיים , לפיה חלוקת הזמנים והשהות , בנוסף להכנסות הצדדים הם הקובעים ולאו דווקא קיומה של משמורת משותפת בין הצדדים .
לאור פסקי דין אלו , רואים אנו רצף של פסקי דין המכילים שוויון בין שני ההורים בכל הקשור למזונות והמדור של הקטינים.
לסיכומם של דברים
גם אם נראה כי חל שינוי נסיבות מהותי לאור הלכת בע”מ 919/15 , אין ללמוד באופן ישיר ממקרה אחד למקרה אחר , וכי מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה שיבחן את כל הפרמטרים בתמונה רחבה לאור ההלכה החדשה .
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית האם אכן מדובר בשינוי נסיבות משמעותי ומהותי לאור הלכת ביהמ”ש העליון , ומה הוא הסיכוי שהתערב ביהמ”ש להפחתת המזונות .
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי.
