היורשים או התלויים , מי קודם בעיזבון , ומי זכאי למזונות בעזבון?
ראשית , מהו לשון החוק לעניין עזבון יורשים ותלויים?
חוק הירושה סע’ 57 (א) לחוק מסדיר את תשלום מזונות מן העיזבון באופן הבא:
(1) לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו, אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;
(2) לילדי המוריש – עד גיל 18 לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד עם מוגבלות שכלית-התפתחותית – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ”ט-1969.
(3) לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.
(4) להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.
מתי לא ישולמו מזונות מן העיזבון?
(ב) בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מהעיזבון. משמע אם היו הליכים בין חווה לשלמה, ובית הדין או בית המשפט היו קובעים כי לחווה לא מגיעים מזונות – אזי חווה לא הייתה יכולה לתבוע את העיזבון בתביעת מזונות ומדור.
ידועים בציבור זכאים למזונות זה מזו ומהעזבון?
(ג) איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף (משמע ידועים בציבור) אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה .
(ד) ילד, לעניין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.
מה הם שיקולי בית משפט בקביעתו לזכות המזונות מהעזבון?
סעיף 62 (ג) לחוק הירושה קובע כדלקמן :
(ג) אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו.
סעיף 63 לחוק הירושה קובע כי:
(א) לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העיזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.
(ב) בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב – כדי שוויו של מה שקיבל.
(ג) המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.
סעיף 63 (א) לחוק הירושה מלמד כי מזונות מהעזבון יכולים לבטל הענקות שניתנו ליורשים , וכי זכויות התלויים (האישה והקטינים) עדיפים על זכויות היורשים .
דבר זה אף בא לידי ביטוי בפסק דין ת”ע (תל-אביב) 3300/99 מחפוד נעמי נ’ עז’ המנוח מחפוד עובדיה , בו הבהירה השופטת כי כיסוי חובות של תשלום מזונות/מדור או תשלום הכתובה ותוספת כתובה , יהיה בעוכריהם .
האם אפשר לחייב במזונות מעזבונו של הסב לשלם מזונות לנכדים ובאלו תנאים?
תביעת קטינים כנגד סבם וסבתם הינם תביעות מקובלות , ולא מעט פסקי דין דנו בתביעות אלו .
במסגרת פס”ד בו תבעה אישה את הסב של ילדיה במזונות לאחר שבעלה נטשה וברח לחו”ל ללא מזונות וקורת גג , ובנסיבות מסוימות נפטר הוא בחו”ל , חייב ביהמ”ש את הסב לשלם את מזונות נכדיו , ויתירה מכך גם לאחר פטירת הסב חייב ביהמ”ש את ביתו היורשת היחידה של הסב להמשיך ולשלם את מזונות ילדי אחיה מעזבונו של הסב אף לאחר שקבלה מרשם הירושות צו קיום צוואה .
מהי התשתית המשפטית לחיוב עזבון של סבים בתשלום מזונות לנכדים?
סע’ 56-57 לחוק הירושה התשכ”ה 1965 קובע כדלקמן :
56. הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה. (קרובים מדרגה ראשונה) .
57. (א) הזכות למזונות היא –
(1) לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות העניין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;
(2) לילדי המוריש – עד גיל 18 לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד מפגר – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ”ט-1969.
(3) לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.
(4) להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.
(ב) בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.
(ג) איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.
(ד) ילד, לעניין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.
סע’ 58 לחוק הירושה קובע כדלקמן :
מזונות מן העזבון , לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.
יוצא אם כן אפוא , כי על פי סע’ 57 (ד) יכולים הילדים להגיש תביעה למזונות מעזבון הסב , מאחר וענו הם על כל הקריטריונים , והתייתמו לפני פטירת המוריש , ובנוסף לא היה בידי אמם לכלכלם כדי צרכם , משכך מצא ביהמ”ש ואף על פי דיני הצדקה כדי לחייב את הסב במזונות נכדיו הקטינים , ואף חייב את ביתו שהינה יורשת העיזבון , כדי לכלכל את ילדי התובעת .
פס”ד אחר , ת”א 102562/05 פלונים נ’ עזבון פלוני דחה ביהמ”ש תביעה שהוגשה כנגד הסב לזון את נכדיו בנסיבות אחרות לגמרי .
לסיכום הדברים
במזונות אישה וילדים ראה המחוקק לתת להם הגנות חזקות במיוחד , ולא בנקל להפסידם את מטה לחמם . עד כדי שיכול והיה ניתן לחייב את בני משפחתו של החייב במזונות האישה והקטינים .
גם אם נראה לכם כי אינכם עומדים בקריטריונים כדי לזכות במזונות מעזבון הסב , אין ללמוד באופן ישיר ממקרה אחד למקרה אחר , ומשכך מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה שיבחן הוא את כל הפרמטרים בתמונה רחבה יותר תוך בדיקות יסודיות .
החשיבות בהסתכלות רחבה יותר ע”י עורך דין מקצוען ומומחה לענייני משפחה יוכל לאבחן בצורה מקצועית מה סיכוי התביעה לזכות במזונות אלו .
לכל שאלה , התייעצות , הערה או הארה , הנכם מוזמנים לפנות ולכתוב לי כאן את שאלתכם , ואדאג לחזור ולהשיב בהקדם האפשרי .
