המונח “גניבת זרע” אינו קיים בחוק באופן ברור וחד מבחינה משפטית הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי, אך אפשר ליחס מונח זה מבחינה סובייקטיבית מה היה רצונו של הגבר, במידה והאישה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, כגון במידה ושקרה האישה לגבר כאשר הודיעה לו שהיא עקרה או משתמשת באמצעי מניעה אך בפועל רצתה להרות מהגבר בחוסר ידיעתו.
על אף שלרוב לא יהיה לאב הקטין פטור מדמי המזונות על אף לידתו כנגד הסכמתו, בכל אופן יוכל הוא להגיש תביעה נזיקית ע”פ פקודת הניזקין לפי סע’ 56 לפקודה (תרמית), ותביעה להפרת חוזה בעל פה (הפרת תום לב בחוזים) כנגד האם.
נטל הראיה בגניבת זרע הינו קשה להוכחה, ולכן במקרים שכאלו נדחים הרבה מן התביעות אלא אם כן ישנן ראיות ברורות או הקלטות השופכות אור גדול על האמת אשר התנהל בחדרי החדרים בין בני הזוג קודם לכן, אזי ישנן סיכוי לקבל התביעה במצב שכזה.
הסיבה הנוספת שלרוב בתי המשפט ידחו תביעות מעין אלו, מאחר ואם תחויב אם הקטין בתביעה שכזו, הרי במידה ומקבלת היא דמי מזונות מהאב הרי שתאלץ היא לשלם את פסק הדין מכספי המזונות של הקטין ובכך יפגע טובת הילד, לכן מעדיפים בתי המשפט בסוג תביעות שכאלו לנהוג “בשב ואל תעשה עדיף”.
בפסקי דין רבים נקבע כי תביעה לגניבת זרע אינה פוטרת את אב ממזונות הילד בשום פנים ואופן ויתירה מכך שהתפישה המשפטית קובעת כי גבר המקיים יחסי מין עם אישה מחויב בנטילת אחריות לכל תוצאה ועליו קיים “אשם תורם”, ומשכך אבי הילד יחויב במזונות הילד ללא שום התייחסות לנסיבות היווצרות הקטין.
בדיקת אבהות (בדיקת רקמות)
בדיקת אבהות (רקמות) תתבצע לרוב במקרה בו יטען האב כי אין מדובר בילדיו, משכך לבדיקת האבהות יכולה ותהיה השלכות מכריעות לכת הן לגבי מזונות הילדים, הן לגבי הירושה, הן לגבי עזבונו או עזבון קרוביו .
במידה והוגש הן לבית הדין הרבני או לביהמ”ש במסגרת הליכי הגירושין תביעה לסיווג רקמות (בדיקת אבהות), המגיבים הינם הצד השני לתגובה על הבקשה ואף נזקקת תגובת היועמ”ש, לאחר תגובות הצדדים יוכל ויפנה ביהמ”ש במתן צו את הצדדים לבית החולים מטעמו (ורק מטעמו) כדי לבצע את הבדיקה הנדרשת. חשוב לדעת כי כל בדיקה פרטית שתעשה ע”י אחד מהצדדים שלא על פי הצו לא תהיה קבילה משפטית.
היועמ”ש, יכול והתנגד לבקשה מחשש לפגיעה בקטין, מאחר ואם יקבע לגביו כי אכן אין מדובר באביו של הילד (התובע) , הרי שיש חשש שהקבע לגביו כי ילד זה הינו ממזר ע”פ ההלכה היהודית שאינו יכול לבא בקהל ישראל למשך עשרה דורות ולא יוכל להינשא בישראל לאחר הגדרתו כ”פסול חיתון” אלא רק בנישואין אזרחיים בחו”ל, ובכך יכול להיווצר פגיעה משמעותית בקטין ובטובתו.
למעשה כיום החוק תוקן , וכי ניתן לחייב את הנתבע לעבור בדיקה זו, ובמידה ומי מהצדדים יסרב לבדיקה לאחר מתן הצו ע”י ביהד”ר או ביהמ”ש, במידה ומדובר באב שמסרב לבדיקה, הרי שיוכר הוא כאביו של הילד לגבי תשלומי המזונות, ובמידה שהאם תסרב תדחה תביעתה למזונות הילד ויתכן שהיה לשם כך השלכות גם הן לעניין כתובתה ולעניין מזונות האישה.
במקרים קיצונים יותר, נוסף על האמור לעיל, במידה כי הגבר יסרב לבדיקה , יכול ויועמד הוא לדין בגין ביזיון החלטת ביהמ”ש ובכך יהיה ניתן להטיל על הסרבן קנס כספי ובמקרה קיצון אף יותר להורות על מאסרו.
בתיקון חוק מידע גנטי (2008) (סע’ 28) , קבע המחוקק כי שיקול כשרותו של הילד יעמוד הוא כשיקול המרכזי שהיה לעיני ביהמ”ש יותר מהזכות של הקטין לדעת מיהו אביו .
לסיכום מאמר זה : כפי שכתב ר’ שלמה אלקבץ בפיוטו לכה דודי לקראת כלה , “סוף מעשה במחשה תחילה” ותמיד כבר בתחילה קחו את הדברים צעד אחד קדימה וחישבו על כל מכלול הדברים.
המחוקק את שיקול דעתו של ביהמ”ש והעמיד את כשרות הקטין כשיקול המרכזי העומד לנגד עיניו ולכן במקרה בו אישה נשואה שתטען לבדיקת אבהות כנגד גבר שאינו בעלה ביהמ”ש לא יאשר בדיקה זו מאחר ועלול הילד להיחשב כממזר וכפסול חיתון דבר הנוגד את טובתו של הילד.
עורך דין צבי אמיתי הינו עו”ד המתמחה בדיני משפחה, ומעניק ייעוץ משפטי ומעשי בכל הקשור במקרים אלו , כאשר לכל לקוח ולקוח נותן הוא את המעטפת המשפטית בהתאם לנסיבותיו שלו הוא.
